מחלקת הדרכה

נושא: אחדות וערבות
סוג פעילות: מקורסיפור או משל
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה),
רמת פעילות: קלילה

על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים

 מתאים ל: שבת, יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


על קמצא, בר קמצא ומה שביניהם (פעולה)


סיפור חורבן בית המקדש השני


 


 


מספרת הגמ' במסכת גיטין נה,ב (בתרגום מארמית):




 

"על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים.

היה אדם אחד שאהב את קמצא ושנא את בר קמצא. עשה סעודה. אמר לשמשו:

לך והזמן לסעודה את קמצא, שאותו אני אוהב.

הלך השמש והביא בטעות את בר קמצא השנוא.


מצא בעל הבית את בר קמצא יושב ליד שולחנו. אמר לו: הרי אותו האיש שונא אותי. מה אתה עושה כאן?!

השיב בר קמצא: הואיל ובאתי הנח לי ואתן לך דמי האכילה והשתייה שלי.

אמר לו בעל הבית: לא! צא מכאן.

– אתן לך דמי חצי סעודתך.

– לא

– אתן לך דמי כל סעודתך.

– לא

נטלו בידו, העמידו והוציאו החוצה.

אמר בר קמצא: הואיל וישבו שם חכמים ולא מיחו בידו כנראה שנוח להם בזה. אלך ואלשין עליהם לפני המלך.

הלך ואמר לקיסר: מרדו בך היהודים.

אמר לו: מנין לי?

אמר לו: שלח להם קורבן ותראה שלא יקריבו אותו.


שלח בידיו עגל. כשבא להקריב הטיל בו מום בשפתיים ויש אומרים בעין, במקום שעבורנו זה נחשב למום,

ואצל הגויים אינו נחשב למום.

חשבו רבנן להקריבו משום שלום מלכות, אמר להם רבי זכריה בן אבקולס "יאמרו בעלי מומין קרבין על המזבח".

חשבו להרוג את בר קמצא שלא ילך וילשין לקיסר. אמר להם רבי זכריה "יאמרו מטיל מום בקודשים ייהרג".

אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו"


 


 



 


 


 


תיוג: קמצא, בר קמצא, ירושלים, חורבן ירושלים, שנאת חינם, בית המקדש, חורבן בית המקדש השני, הסיפור שגרם לחורבן ירושלים, על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, תשעה באב, ט' באב, ט' אב, חורבן הבית, חרבן בית המקדש, סיפור לתשעה באב.

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים