חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
מסע טבע

מחלקת הדרכה

נושא: מחנות ומסעות
תת נושא: מחנות ומסעותמסעות וטבע
סוג פעילות: חוברת מידע
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, עמוקה, קלילה

שליפון נטיעות תשע"ז בנות

 

ניתן להוריד את השליפון המעוצב בקבצים המצורפים בצד העמוד.

 

 

מדריכות יקרות,

למסע הזה לפני הצ'ופרים והממתקים, אנחנו מביאות איתנו את

התנ"ך.

אנחנו יוצאים למסע בעמק האלה, שם התרחשו קרבות

הפלישתים עם עמ"י שמוזכרים בספר שמואל .

נלמד על הניצחון של דוד וגולית ונקפוץ לדור מאוחר יותר-

מרד בר כוכבא שהתרחש גם הוא ממש כאן.

המשותף בין השניים הוא קידוש ה' הגדול שנעשה בשני

הסיפורים האלו.

צעדו עם התנ"ך ביד וקראו לחניכות את הפסוקים.

דף זה ילווה אתכן במהלך המסע וינסה לתת נקודות חשיבה,

הסברים ורעיונות.

תזכרו שאתן המדריכות וזה רק דף. תמיד כדאי ועדיף להוסיף

ולשדרג ולשנות בצורה המקורית והמיוחדת שלכן, בצורה

שתתיישב טוב על הלב שלכן ושל החניכות.

בהצלחה רבה ובאהבה,

צוות תחום בנות

 

 

תל צפית –

מכאן אנחנו יכולים לצפות על העיר גת הקדומה.

בספר שמואל א פרק ה' מסופר על נידודי ארון הברית בידי

פלישתים. הארון עבר ממש פה באדמות עליהן אנחנו פוסעות.

העיר גת ידועה בעוד גיבור והוא… גוליית הפלישתי בן העיר גת

(שמואל א י"ז: כג)

כדאי לקרא לחניכות על מלחמת דוד וגוליית מהפסוקים.

מפסוקים אלו אפשר ללמוד על קידוש ה' הגדול מתוכו פעל

דוד המלך:

"וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי,

אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן;

וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ ,

בְּשֵׁם ה' צְבָ-אוֹת,

אֱ-לֹקי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל,

אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ."

 

 

בואו נדבר על זה..

מה קרה שם בעצם?

היה שם קידוש ה' כפשוטו – גוליית מחרף את הקב"ה ואת עם

ישראל ודוד לא מסוגל לשאת את זה שפלישתי מחרף את

שם ה' ויוצא להגן על כבודו של הקבה ועם ישראל.

דוד יודע את מקומו ומתוך הכח שלו פועל למען עם ישראל.

דוד הולך עם הכוחות שלו עצמו ולא מחפש דברים שלא

מתאימים לו. בלי שריון ובלי חרב. אלא אוסף של חמש אבנים

וקלע ואיתן יוצא לקרב ובסוף גם מנצח.

ממש מזכיר את הפסוק בזכריה:

"לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ

כּי אִם־בּרוּחִי אָמַר ה' צְבָ-אֽוֹת"

 

 

גלית/ להקת כוורת

זהו שיר מאוד עצוב

הנושא כזה כאוב,

אם תשים תחבושת,

לא יעזור לך שנתיים.

הגיבור של הסיפור

להגיד אותו אסור,

נגלה רק שהשם שלו

כמו אפריים.

 

יום אביב בכפר קטן

ציפורים שרות בגן,

נמלה עוברת

אך המנגינה נשארת.

בחצר נולד תינוק

ומיד התחיל לצעוק

"לא קוראים לי 'פריים –

שמי גוליית ולא אחרת!"

 

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,

גיבורים ברחו הביתה,

לוחמים זייפו ת'גיל.

הם קראו לו "השד מאשקלון".

 

בגנון אמר שלום

ילדים עברו לדום,

בן חמש וכבר הספיק

להביא הביתה סלע.

התאמן כל יום שעות

בלהפריע לחיות,

יש אומרים היה לו קול

נמוך מים המלח.

 

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל

גיבורים ברחו הביתה

לוחמים למדו חליל

הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו

גולי, גוליית

מקווה שגם הפעם

הוא יחשוב אותי נחמד.

הנה בא אלינו, בא אלינו

גולי, גוליית,

מקוה שלא ידרוך עלי,

יעשה אותי גמד.

 

דוד מלך ישראל

קם בבוקר לטייל,

מרחוק רואה המון סואן

צועק "הצילו!"

בלי לחשוב יותר מיום

התייצב על המקום,

חוץ משני גמלים וגדי

עוד לא ידעו אז מיהו.

 

"בוא אלי, גוליית נחמד,

שב אצלי על כף היד."

"ככה מדברים?"

שאל גוליית באשקלונית.

דוד מלך התעצבן,

"הרוגטקה תנגן!"

אבן לעברו ירה,

קלע לו בול בפוני.

 

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,

"אם תרצה להיות מלכנו,

תתקשר מחר בשש"

ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו…

מקווה שלא ידרוך עלי

מקווה שלא יקפוץ עלי

הנה בא אלינו גוליית

 

 

על עמק האלה

האזור שלנו משופע במערות מימי מרד בר כוכבא שבו

לחמו היהודים לאחר החורבן ברומים במשך שלוש שנים

ואפילו הצליחו לשחרר את ירושלים לתקופה קצרה.

רבי עקיבא תמך בבר כוכבא כמנהיג המרד ובמרד עצמו

וזאת בניגוד לדעות רבנים שונים באותה תקופה.

"מרד היהודים הלך והתגבר

הן באופיו והן בממדיו.

רופוס נציב יהודה יצא נגדם….

כשהוא מדכא את שגעונם ללא רחמים"

(אבסביוס, הסטוריון נוצרי מתאר את מרד בר כוכבא)

המרד נמשך שלוש שנים קשות של קרבות אחוזי שגעון

של היהודים ברומאים.

 

 

בואו נדבר על זה..

– במה השגעון של היהודים שבא לידי ביטוי במרד?

– למה היהודים לקחו את המרד בצורה כ"כ קיצונית עד שגעון?

"מה נשתנו דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? –

אמר הקב"ה: דלת ומזוזה, שהיו עדים במצרים

כשפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות

ואמרתי 'כי לי בני ישראל עבדים – עבדי הם ולא

עבדים לעבדים', והלך זה וקנה אדון לעצמו –

ירצע בפניהם!"

(רש"י על הפסוק בפרשת משפטים פרק כא פס ו. )

הרומאים גזרו על ישראל גזירות שמד. גזירות שמטרתן להוציא

את הרוח וקודש מעמ"י. בשעת שמד בניגוד לשעת פיקוח נפש-

אנחנ מצווים שלא לעבור אפילו על איסורי דרבנן כיוון שזאת

המטרה של האוייבים- לכלות את הרוח ולא את הגוף.

זה אולי יכול להסביר קצת את השגעון.

רש"י כותב על המזוזה, שלידה רוצעים את אזנו של עבד שלא

רוצה להשתחרר בתום השנה השביעית לעבדותו- כי הסיבה

שהרציעה נעשית דווקא שם היא מכיוון שהמשקוף והמזוזה היו

עדים לכך שהקב"ה הוציא את עמ"י מעבדות לחירות ולכן יירצע

בפניהם.

 

 

יער חרובית

קצת הסטוריה על המקום…

היערות והפארקים לא היו קיימים כאן מאז ומעולם. ראשוני

המתיישבים היהודים שהגיעו לארץ ישראל בשלהי המאה

הקודמת מצאו כאן ארץ שוממה ללא פיסת צל. קק"ל נוסדה

בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל בשם העם

היהודי ובעבורו. בשנת 1904 , במקביל לפעילותה בתחום רכישת

הקרקעות, קק"ל יזמה נטיעת עצי זית על אדמות בן שמן וחולדה

שזה עתה נרכשו. המחשבה מאחורי יוזמה זו היתה לטעת עצים

הנותנים פרי וכן מצטיינים בחיוניותם.

פעילות זו מציינת למעשה את ראשית מפעל הייעור של קק"ל,

מפעל הנמשך עד עצם היום הזה.

 

 

בואו נדבר על נטיעות

חוני המעגל היה מהלך בדרך.

ראה אדם נוטע חרוב. אמר לו:

החרוב לכמה שנים טוען פירות?

אמר לו:

לשבעים שנה.

אמר לו: כלום יודע אתה שתחיה

שבעים שנה?

אמר לו:

מצאתי את העולם בחרובים. כשם

שנטעו אבותי לי, אף אטע אני לבני.

נקודות למחשבה:

– האם אנו יודעים להצביע היום על פירות עץ החרוב אשר

הושארו לנו על ידי הדורות הקודמים? כלומר, האם אנו יודעים

לומר מה קיבלנו מאבותינו?

– אילו נטיעות ראוי שנעשה אנו, או בני דורנו, עבור הדורות

הבאים כחברה?

– האם אנו עושים זאת כיום? אם כן, באילו תחומים?

 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן