פעולה רביעית מתוך מערך הפעולות לשבטים הראל-נווה בנים בחודש ארגון תשע"ח.
פעולה השלישית- נאמנים לארץ הקודש
מבוא 'אני מאמין. אני נאמן.':
מתוך נושא החודש 'נשבעתי ואקיימה' אנחנו לומדים את הנאמנות הנדרשת מאיתנו.
עלינו לברר – נאמנות למה? שלוש מערכות בחיינו מרכיבות את הנאמנות שלנו – התורה, העם והארץ.
בפעולה הראשונה נלמד מהי התורה בעבורנו, נלמד על החושך השורר בעולם בלי תורה, חוסר היכולת להבין מה נכון ומה לא, ומזה נבין עד כמה חשובה התורה בחיינו. בזאת נבין מדוע אנו נאמנים לתורה.
בפעולה השנייה נכיר את העם שאליו אנחנו משתייכים – מהו העם הזה ומהי מטרתו? הכרת העם תלמד אותנו מי אנחנו כעם ומהי מטרת כל אחד מאיתנו. כך נבין שהנאמנות לעם היא בעצם נאמנות למי שאנחנו.
בפעולה השלישית נכיר את הארץ שעליה אנחנו יושבים, עליה חלמו כל הדורות ונשאל- מדוע? מה יש בה בארץ הזו? ההבנה שרק בארץ ישראל יכול עם ישראל להגשים את ייעודו מובילה אותנו להכרת החשיבות של הנאמנות לארץ. אלה הם שלושת העיקרים שאליהם אנחנו נאמנים. שלושה עיקרים?
בפעולה הרביעית נבין שהכול בעצם נאמנות אחת – הנאמנות לקב"ה. חסד גדול עושה איתנו ה' ומגלה לנו כיצד אנחנו יכולים לחיות את חיינו בצורה הנכונה ולהגשים את המטרה בעבורה נבראנו. ועל כן אנחנו נאמנים לרצונו של הקב"ה המלמד אותנו להיות נאמנים לתורה, לעם ולארץ.
בהצלחה רבה!
מטרות הפעולה:
1. הפעולה תסכם את המהלך שעברו החניכים בשלוש הפעולות הקודמות.
2. החניכים יבינו כי הנאמנות שלנו לתורה, לעם ולארץ נובעת מהנאמנות לה' יתברך.
עזרים:
-
כרטיסיות ערכים עם כיתוב מאחור: 'רצון השם'.
-
צ'ופרים
שלב א'- ערכים רבים וחשובים
משימה 'סדר עדיפויות': נפרוס על הרצפה כרטיסיות עם ערכים שונים (נספח 1) ונבקש מהחניכים להתבונן בהם לכמה רגעים. כעת על החניכים לסדר את הערכים לפי סדר העדיפויות שהם חושבים לנכון (חשוב לנהל את הדיון באופן מסודר, ואם יש צורך לערוך הצבעה ולהכריע כדעת הרוב).
כדאי לעורר אותם לחשיבה מדוע ערך מסוים נראה להם חשוב יותר לעומת ערך אחר?
לאחר שהערכים על הרצפה ידורגו לפי חשיבותם, נשאל את החניכים אם לדעתם יש מכנה משותף בין כל הערכים האלה?
שלב ב'- לעשות רצונך
לפני הפעולה נכתוב בקטן על גבה של כל כרטיסיה מהכרטיסיות שבחלק א'- 'רצון השם'.
לאחר שהחניכים ינסו למצוא מכנה משותף נבקש מהם להפוך את הכרטיסיות ולבדוק מהו המכנה המשותף.
נסביר: הנאמנות לכל הערכים שעליהם למדנו בפעולות הקודמות, וכן לערכים הכתובים על הכרטיסיות שלנו, נובעת מנאמנות אחת בלבד – הנאמנות לרצונו של הקב"ה מאיתנו. כל הוויכוח הוא על הדרך לסדר את הערכים האלה בעולמנו, אך הכול מגיע מנאמנות אחת. את הערכים האלה לא המצאנו בעצמנו, אנחנו מחויבים להם גם אם אינם נוחים לנו. כפי שראינו שיכול להיות שיהיה לנו יותר נוח באוגנדה מאשר בארץ ישראל, או כמו שלפעמים נראה לנו נחמד יותר ללכת בדרך שנראית לנו עכשיו ולא בדרך שהתורה מנחה אותנו.
הנאמנות לה' יתברך ולרצונו היא זו שמובילה אותנו בחיים. כך בכל מצוה שאדם עושה, בכל התגברות שהוא מתגבר, הוא יכול להרגיש שהוא עומד מול ריבונו של עולם ואומר לו- אני נאמן לך!
לסיכום:
הקב"ה שיצר אותנו טבע בכל אחד מאיתנו חלק אלוה ממעל. הנאמנות לקב"ה היא בעצם גם נאמנות לעצמנו. נאמנות ל'אני האמיתי שלי'.
אפשר לסיים בשיר ילדים ידוע, שהעיקרון הזה עומד מאחוריו: 'תמיד נשאר אני' (נספח 2). למרות שיש לי מצבי רוח ופעולות שונות, אני תמיד נשאר אני. כך האדם הנאמן – הוא נאמן לארצו, נאמן לתורתו, נאמן לעמו, והכול נובע מנאמנות אחת – נאמנות לקב"ה שציווה לנו את ערכים האלו, ומופיע ומתגלה בתוך כל אחד מאיתנו.
צ'ופר
"הרחמן הוא יטע תורתו ואהבתו בלבנו
ותהי יראתו על פנינו לבלתי נחטא
ויהיו כל מעשינו לשם שמים"