מטרות הפעולה:
- להבין את האתגרים והרגשות של חניכים עולים חדשים
- לחזק את תחושת השייכות והאחריות של כלל החניכים
- לפתח כלים מעשיים לקליטה טובה יותר בסניף
עזרים:
- כרטיסי הוראות לבניה בצבעים שונים, חלקם בעברית וחלקם בשפות זרות (רוסית, אמהרית, אנגלית, צרפתית).
- כרטיסים ריקים וכלי כתיבה
שלב ראשון: משחק – "בניית הבית החדש"
חלקו את החניכים לקבוצות של 5-6 איש. כל קבוצה צריכה "לבנות בית" (מלגו/קוביות/נייר) לפי הוראות.
הטוויסט:
– 1-2 איש בכל קבוצה מקבלים הוראות בשפה זרה בלבד
– שאר הקבוצה לא יכולה לתרגם להם ישירות – רק בשפת גוף או ציורים
– יש מגבלת זמן של 10 דקות
סיום:
הקבוצה שבנתה את הבית הכי יציב והצליחה לשלב את כל החברים – מנצחת!
שלב שני: סיפור – "דניאל ודביר"
"דניאל הגיע לישראל לפני שלושה חודשים מצרפת. בבית ספר החדש הכל היה זר – השפה, האוכל, השיעורים. הוא ישב לבד בהפסקה, מסתכל על כולם מדברים ומבין רק חצי.
יום אחד, חבר מהשבט בשם נועם הזמין אותו לבוא לסניף של תנועת הנוער. 'תבוא, זה כיף!' הוא אמר בחיוך. דניאל היסס – מה אם לא יבין? מה אם לא יתקבל?
בפגישה הראשונה בסניף, דניאל ישב בצד. הוא לא הבין את כל המשחקים, לא ידע את השירים. במעגל לא העז לדבר. חלק מהחניכים ניסו לדבר איתו, אבל מהר ויתרו כשראו שהוא לא מבין.
אבל דביר, אחד המדריכים, שם לב. הוא ניגש אליו בסוף הפעולה: 'אני רוצה שתדע שאנחנו שמחים שאתה פה. בשבוע הבא נעשה משהו מיוחד בשבילך.'
בשבוע שלאחר מכן, דביר הכין משחק שבו כולם 'מלמדים' אחד את השני מילים מהשפות שלהם. הוא ביקש מדניאל ללמד את החניכים מילה בצרפתית, והוא סיפר להם על העיר שלו. לפתע, הוא הרגיש שיש לו מה לתרום.
כמה שבועות אחר כך, דניאל כבר הביא חבר עולה חדש נוסף לסניף…"
שלב שלישי: דיון מודרך
שאלות להנחיה:
1. זיהוי רגשות: איך לדעתכם דניאל הרגיש בתחילת הסיפור? מה גרם לו להרגיש ככה?
2. נקודות מפנה: מה דביר עשה אחרת? איזה פעולות שלו עזרו לדניאל?
3. מראה מקרוב: האם יש בסניף שלנו חניכים שאולי מרגישים כמו דניאל? איך נזהה אותם?
4. מעגל האחריות:
– מה אחריות המדריכים?
– מה אחריות החניכים הוותיקים?
– מה אחריות העולים עצמם?
5. כלים מעשיים: אילו דברים קטנים אנחנו יכולים לעשות כבר מחר כדי שכל חניך ירגיש שייך?
שלב רביעי: צופר – "מעגל המחויבות"
הפעילות:
1. כרטיסי מחויבות אישיים:
חלקו לכל חניך כרטיס בו הוא כותב מחויבות אישית אחת לקליטת חניכים חדשים.
דוגמאות:
– "אני מתחייב לשבת ליד חניך חדש בפעילות הבאה"
– "אני מתחייב להסביר משחק לחניך שלא הבין"
– "אני מתחייב ללמד מילת סלנג ישראלית אחת לעולה חדש"
2. קיר המחויבות:
תלו את כל הכרטיסים על לוח משותף בסניף – "קיר הקליטה שלנו"
3. שיר סיום:
שירו ביחד שיר של השייכות והקבלה (לדוגמה: "הנה מה טוב ומה נעים")
4. מטלה עד הפעילות הבאה:
– כל חניך ותיק "מאמץ" חניך חדש (עולה או לא)
– תפקידו: לוודא שהוא מבין, מרגיש בנוח, ומוזמן לדברים
– בפעילות הבאה – נשתף איך הלך
טיפים למדריכים:
– לפני הפעולה: בדקו אם יש בסניף עולים חדשים – שילבו אותם בהנחיה אם מתאים
-במהלך המשחק: היו קשובים לתסכול – זו ההזדמנות ללמוד על התחושות האמיתיות
– בדיון: תנו מקום גם לעולים לספר על החוויות שלהם אם מרגישים בנוח
– אחרי הפעולה: עקבו אחרי המחויבויות ותנו חיזוק חיובי למי שמקיים
