מטרות:
-
החניכים יכירו את יישובי גוש קטיף וצפון השומרון
-
החניכים יתחברו לאהבת הארץ
עזרים:
עזרים:-
לוחות בינגו
- דף שאלות ומידע לבינגו
- בריסטול ועליו כתוב גוש קטיף
- כלי כתיבה
-
קטע "הסרט הכתום"
שלב א'
החניכים ישחקו בינגו על יישובי גוש קטיף וצפון השומרון. (נספח)
המדריך ישאל את החניכים חידה הקשורה ליישוב או לשם של יישוב ועל החניכים לגלות באיזה יישוב מדובר. לאחר שהחניכים מגלים את שם היישוב, החניכים שיש להם את היישוב בלוח יכולים לסמן אותו. לאחר מכן המדריך יוסיף משפט מידע על היישוב. (נספח)
שלב ב'
שמש גוש קטיף – המדריך יתלה על הקיר בריסטול גדול עם הכיתוב גוש קטיף. כל חניך בתורו ירשום מילה שזה מזכיר לו: ארץ ישראל, חקלאות, גירוש, ים ועוד.
נספר לחניכים בקצרה מה היה גוש קטיף
גוש קטיף היה גוש של 21 יישובים יהודים ברצועת עזה. רוב היישובים היו דתיים. למקום היה חשיבות ביטחונית כיוון שהיה "חגורת הגנה" שהפרידה בין העיר הערבית עזה לבין שאר יישובי ארץ ישראל.
הרבה מהתושבים עסקו בחקלאות שהייתה בגוש קטיף והכילה כ 4500 דונם אדמה, רובם חממות, וייצרו 320 אלף טון תוצרת חקלאית בשנה 65% ייצוא ירקות החממה האורגניים בישראל ו-90% מירקות העלים ללא חרקים בישראל גודלו בגוש קטיף. בגוש היו ישיבות הסדר, מכינה אולפנא ועוד. בנוסף 2 סניפי אריאל: נוה דקלים ועצמונה. התושבים מסרו את נפשם למרות המרחק הפיזי וקסאמים ופצמ"רים שנפלו בגוש קטיף. ב"ה תושבי הגוש ראו ניסים וכמעט ואף אחד לא נפגע.
עם הפינוי מגוש קטיף פונו גם ארבעה יישובים בצפון השומרון. (שאינו קרוב כלל לעזה הנמצאת בדרום הארץ).
שלב ג'
המדריך יקריא את הקטע "הסרט הכתום" (נספח). כדאי להסביר לחניכים מה זה הסרט כתום – בתקופה שלפני הגירוש מגוש קטיף חולקו ברחבי הארץ סרטים כתומים לתליה על המכוניות לאות הזדהות, רבים הלכו עם הסרט הכתום קשור לתיק שלהם והוא סימל בשבילם את הקשר לגוש קטיף והמאבק.
סיכום
בפעולה למדנו על יישובי גוש קטיף וצפון השומרון. למדנו על המקום המיוחד והאנשים המיוחדים שגרו בו. עלינו ללמוד מאנשי גוש קטיף ולהתחזק באהבת הארץ ולא לוותר.
נספחים:
הסרט הכתום / חברים מקשיבים
כבר כמה חודשים הוא צמוד לתיק שלי. הוא מלווה אותי לכל מקום. הוא הלך איתי לישיבה ולסניף, לכפר מימון ולתל אביב, לצעדה באופקים ולכנס החברתי בכיכר ספרא. כמעט ולא זזתי בלעדיו. עכשיו, כשעושה רושם שהכל אבוד, הגיע הזמן להיפרד ממנו.
ניגשתי אליו בצעדים שקטים ואיטיים. הוא היה שם, כרגיל, באותו מקום. קשור לתיק. הוא נראה קודר מתמיד. עצוב, כואב ובעיקר מושפל. לא יהיה פשוט לדבר אליו עכשיו. ברגישות ובנחישות, אמרתי לעצמי.
– זהו זה, אמרתי לו. הסרט נגמר. הגיע הזמן להיפרד.
הוא שתק.
– אני יודע שקשה לך. גם לי. אל תהיה מיואש, עשית הרבה מאוד בחודשים האלה. המאמץ שלך לא היה לשוא, גם אם התוצאות עדיין לא נראות לעין. אבל הגיע הזמן שתלך לחפש לך דרך חדשה משלך…
הוא עדיין שתק. נו באמת, איזו מין דרך חדשה יכול סרט למצוא לעצמו. לאן הוא יכול ללכת עכשיו?
– בסדר, אמרתי. אני מבין שאין לך לאן ללכת עכשיו. אל תדאג, תוכל להישאר אצלי בבית. אמצא לך מקום של כבוד בחדר שלי. תוכל להתנוסס שם, כעדות חיה על כל הסיפור הנורא הזה. בכל ערב, לפני שאלך לישון, אני אראה אותך. ואזכר. ולא אשכח. אבל בשביל זה, אני צריך להוריד אותך מהתיק…
והוא בשלו. אני יכול לתלות אותו בחדר שלי, השאלה היא איפה. הסתכלתי מסביבי. עיני קלטה מיד את לוח השנה של גוש קטיף. חודש אב מעוטר בתמונה גדולה מהשרשרת האנושית. בצד יש כיתוב על ט"ו באב, על האהבה והאחדות. אני לא רוצה להוריד את הלוח הזה מהקיר, גם לא בשנה הבאה.
– רק תגיד לי מה אתה רוצה שאעשה בך, אמרתי. תגיד לי. תענה לי. חיזקת אותי בכל השעות הקשות, לפחות תגיד לי איזו מילה עכשיו!
הוא לא ענה. זה לא אופייני לו. הוא אף פעם לא שתק. לפעמים הוא אפילו היה צועק. כשהייתי הולך ברחוב, או נוסע באוטובוס, ולא אומר דבר – הסרט היה מדבר בשבילי. הוא היה זועק: תראו! אני כאן! ואני לא מוכן להיכנע מפני אף אחד! תספידו אותי, תשמיצו אותי, תדביקו עלי תוויות, אבל אני לא אשבר ולא אפסיק לרגע להתנוסס בגאון, בכל מקום! כן, הסרט תמיד אמר בקול רם את מה שאני פחדתי להוציא מפי, או שלא ידעתי איך לומר זאת. מי ימלא את מקומו עכשיו? מי יאמר לכל הסובבים אותי את מה שאני חושב? מי יזעק את זעקת השבר הנוראה? ומי יצעק בקול את מחשבותי במאבקים הבאים?
לפתע הרים הסרט את עיניו, והביט בי. מבט חודרני. מבט נוקב. מבט שיכול לדבר ללא פה, ואפילו ללא עיניים. אל תעשה זאת, אל תפריד בינינו. המאבק הזה לא נגמר, הוא רק מתחיל. אתה הרי יודע את זה. לכל אורך המאבק ידעת שזו רק ההתחלה, אבל היית חייב להתגונן מפני חרב העקירה. עכשיו, כבר אינך מתגונן. עכשיו אתה התוקף. לא את אחיך אתה תוקף, אלא את מי שהסית אותם בך. כוחות הרוע והטומאה, כוחות הארס והשנאה, ומעל כולם – כוחות הריק והואקום. כוחות הכלום. הכלום הגדול שמאיים לשבור את רוחנו, לזרוע בנו אדישות, לשכנע אותנו שאין לנו תקוה, ואין מקום לחזונות נשגבים ושאיפות עליונות.
אל תוריד אותי! אני אאבק למענך. אני אלחם את מלחמתך. אני אגיד לכולם שלא אבדה תקוותנו, ולא ויתרנו על חזון מדינת ישראל השלמה, המושלמת. אני אלחם איתך למען הצביון היהודי, למען ערכי המוסר, למען המדיניות החברתית, למען האחדות והתקווה. תוכל לעצב אותי מחדש, או לצבוע אותי בכל מיני גוונים, אבל לא תוכל להוריד אותי. אני אהיה איתך עד הרגע האחרון, והרגע הזה יגיע עוד הרבה זמן. אבל הרי אנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה, נכון?
שתקתי. שנינו הבטנו אחד בשני. שלחתי את ידי והידקתי את הקשר בין הסרט לתיק. כל מה שהיה עד עכשיו, אלה רק הקדמות ופרסומות. עכשיו הסרט ..
שאלות ומידע לבינגו
בדולח – מהו היישוב הקרוי על שמה של זכוכית?
פרטים נוספים: נקרא כך כסמל לחקלאות בחממות זכוכית. ביישוב התגוררו 50 משפחות ומרבית חברי המושב עסקו בחקלאות מתקדמת פלפלים, עגבניות, ירקות ללא תולעים…
אלי סיני – שם של יישוב המזכיר את מקום קבלת תורה?
פרטים נוספים: ביישוב גרו 85 משפחות
עצמונה – סניף אריאל שהיה שם התפצל לשניים?
(נווה-יתד ושומריה). פרטים נוספים: שמו הרשמי הוא בני עצמון. ביישוב התגוררו בו 95 משפחות. בהתחלה היה המושב מושב שיתופי.. במשק השיתופי היה שטח של למעלה מ-5,000 דונם גידולי שדה בחבל הבשור12 דונם של לולי תרנגולי הודו והודונים, רפת, חברת בנייה ומשתלות עצמונה. ביישוב היה תלמוד תורה איזורי לבנים ולבנות בו למדו 550 תלמידים וכן מכינה קדם צבאית.
גדיד – שם הפעולה איתה קוטפים את התמרים?
פרטים נוספים: ביישוב חיו כ60 משפחות
גן אור – גן לא חשוך?
פרטים נוספים: ביישוב גרו 50 משפחות. הוקמה שם "מדרשת טוהר" לבנות בה שילבו לימודי קודש עם לימודים אקדמאים.
גני טל- שמו יישוב הקשור לברכת הגשם?
פרטים נוספים: ביישוב התגוררו 75 משפחות. ענף הכלכלה העיקרי במושב היה חקלאות ובפרט גידול פרחים וירקות אורגניים, בעיקר ליצוא וכן זרעים, צמחי תבלין וצמחי נוי.
דוגית – שם של סירה קטנה?
פרטים נוספים: היישוב שכן על חוף היה הצפוני של חבל עזה. מרבית התעסוקה של התושבים היו מהים: שירותי הצלה, בריכות דגים, חקלאות ימית, שירותי תיירות, מסעדות דגים ועוד. ביישוב התגוררו 20 משפחות.
כפר דרום – מכון התורה והארץ היה שם?
(מכון התורה והארץ הוא מכון שעוסק בהעמקת הידע ההלכתי והמדעי במצוות התלויות בארץ עד היום) פרטים נוספים: זכור בזמן גירוש גוש קטיף כמקום בו הייתה התנגדות אקטיבית גדולה. הוקם לפני קום המדינה ונהרס על ידי הצבא המצרי במלחמת העצמאות, לאחר מכן הוקם מחדש עם החזרתו של השטח לאחר מלחמת ששת הימים. ביישוב היו 70 משפחות. כיום היישוב נמצא בנגב המערבי ושמו "שבי דרום" ויש בו סניף אריאל.
כפר ים – יישוב קטן על הים?
פרטים נוספים: היישוב הוקם בתחומו של כפר נופש נטוש של קציני הצבא המצרי על ידי שתי משפחות. בהמשך הצטרפו עוד שתי משפחות.
כרם עצמונה – דומה ליישוב שכבר הזכרנו אבל בצורת כרם?
פרטים נוספים: יישוב קרוואנים קטן שהיה ליד עצמונה.
מורג – היישוב הדרומי ביותר בגוש קטיף?
פרטים נוספים: ביישוב היו 30 משפחות.
נווה דקלים – זכור בגירוש מגוש קטיף כמקום בו שרו בבית הכנסת את השיר שמאז נהפך לסמל הגירוש "תפילה לעני"?
פרטים נוספים: היישוב הגדול ביותר בגוש קטיף ומנה 500 משפחות. בישוב היו המוסדות המרכזיים והשירותים הניתנים לתושבי הגוש – משרדי המועצה, שירותי דת ובריאות, בתי ספר, ישיבות, אולפנא ומוסדות חינוך נוספים, מרכז מסחרי ואזור תעשיה. ביישוב היה סניף אריאל.
ניסנית – שם יישוב הקשור לחודש הגאולה?
פרטים נוספים: יישוב מעורב (דתיים וחילונים) התגוררו בו 300 משפחות.
נצר חזני – היישוב הראשון בגוש קטיף?
פרטים נוספים: נקרא בהתחלה קטיף ולאחר מכן שונה שמו לנצר- חזני, על שמו של שר הסעד מיכאל חזני ז“ל – מי שזכה לכינוי “אבי ההתיישבות הדתית“ והיה מתומכיה הנלהבים של ההתיישבות בחבל.
פאת שדה – אחת מהמצוות שמקיימים עם העניים בשדה?
פרטים נוספים: ביישוב התגוררו 20 משפחות. יישוב מעורב: דתיים חילוניים ומסרותיים
קטיף – יישוב על שמו של חבל הארץ עליו אנו מדברים?
פרטים נוספים: ביישוב התגוררו 60 משפחות
רפיח ים – היישוב המערבי ביותר במדינת ישראל ושמו קשור לים?
פרטים נוספים: רוב התושבים התפרנסו מחקלאות חממות מתקדמות. ביישוב פעלו מתפרות פרטיות ששווקו את מוצריהם לרשתות אופנה המובילות בישראל. ביישוב התגוררו 25 משפחות.
שירת הים – שמו של היישוב קשור לגאולה?
פרטים נוספים: קם 4.5 שנים לפני הגירוש מגוש קטיף בכ“ב חשוון תשס“א, 20.11.2000, כתגובה ציונית לפיגוע הרצחני באוטובוס הילדים של כפר-דרום שהתחולל באותו בוקר. היישוב מנה 16 משפחות.
תל קטיפא – שמו מתל ארכיאולוגי מהתקופה הכנענית-מצרית הסמוך לו, שנתן לכל גוש קטיף את שמו.
פרטים נוספים: תחילה הוגדר המקום כ“חווה חקלאית“ של כפר-דרום. חודש אחרי שעלו על הקרקע נרצח יצחק רבין ז“ל והכל הוקפא. ביישוב היו 15 משפחות
שליו – נקרא על העוף אותו אכלו ישראל במדבר?
פרטים נוספים: ביישוב היו 11 משפחות.
כדים – שמו מזכיר את הכפר הערבי הסמוך לו "בית קד"
פרטים נוספים: יישוב חילוני בצפון השומרון המנה כ40 משפחות.
חומש – היישוב המוכר ביותר מהיישובים שגורשו בצפון השומרון?
פרטים נוספים: נקרא על שם 5 כפרים שהיו באיזור בתקופת המשנה והתלמוד. מנה כ70 משפחות. מחומש יש תצפית על צפון השומרון, הגליל, החרמון, הכרמל, ומישור החוף עד אשדוד. ביישוב הוקמה ישיבת חומש. כיום השטח בשליטה ביטחונית ישראלית ואנשים רבים עולים ומגיעים לשם, בהתארגנויות שונות (למשל יש אירועים גדולים ועליות ביישוב בחול המועד).
גנים – מזכירה שמו של יישוב ערבי הנמצא באיזור?
פרטים נוספים: יישוב חילוני בצפון השומרון הסמוך לג'נין, ושמו של היישוב משמר את שמה המקראי של עיר הלויים "עין גנים". התגוררו בו כ50 משפחות.
שא נור – שם היישוב ניתן על ידי נעמי שמר?
פרטים נוספים: שם היישוב הוצע על ידי נעמי שמר בעקבות הכפר הערבי הסמוך לו "סאנור". בשא נור תחנת משטרה בריטית ישנה אשר שימשה כתחנת מעבר וגיבוש לגרעיני ההתיישבות טרם עלייתם על הקרקע, בשנות ה90 אוכלס המקום ע"י אומנים בעלי שם עולי ממדינות חבר העמים אשר הקימו במקום כפר אומנים, מבנה המטרה שימש בקומתו התחתונה לסדנאות מלאכה ובקומה העליונה לגלריה, במקום הפך למוקד משיכה לתיירים.
בשנת תש"ס עם פרוץ האינתיפאדה רבים נטשו את המקום, ובשנת תשס"א, שא נור עברה גילגול נוסף והמקום הפך ליישוב קהילתי דתי צעיר ותוסס עם 60 משפחות.
