בונה השכונות (פעולה)

זוהי פעולה ראשונה מתוך מערך הפעולות לשבט ניצנים בחודש ארגון תשע”ד.

לפעולה השניה

מטרת הפעולה:

• החניכות ייחשפו לפועלו של הרב ריבלין בהרחבת היישוב היהודי בירושלים.
• החניכות יבינו כי ביישוב הארץ אנו עושים את רצון ה’ ומקרבים את הגאולה

עזרים:

• כרטיסי משחק ‘חפש את המטמון’.
• ספרי תנ”ך

שלב א’- משחק ‘חפש את המטמון’

הערה: משחק זה תלוי במבנה ובמרחב שיש בסניף. בהמשך נמצא התוכן של הכרטיסים. יש צורך בבניית המסלול לפי הגודל של

הסניף ומגוון המקומות שבהם אפשר להחביא כרטיסים.

בקבצים המצורפים בצד העמוד נמצאים הסיפורים על הקמת השכונות שיזם הרב ריבלין, משימה מתאימה לכל שכונה ומפה המתארת את מיקומי השכונות

יש להכין את הכרטיס של כל שכונה בצורת השטח של השכונה במפה, כשמצידה השני המשימה שלה. בתחילת המשחק נראה

לחניכות את המפה כך שרק שטח העיר העתיקה מסומן בה. נשלח אותן למצוא את השכונות ושטחן ברחבי

הסניף. כאשר החניכות תחזורנה עם חלקי השכונות, הן תחברנה אותן למפת ירושלים. אז נוכל לספר בקצרה את

סיפור הקמתה של כל שכונה.

סיכום ביניים — דרך סיפורי השכונות פגשנו את מסירות הנפש של הרב ריבלין על ארץ ישראל. מסירות נפשו (יחד עם אנשים נוספים) הובילה את תהליך היציאה מהחומות והרחבת ירושלים.

מה הניע את הרב ריבלין להתמסר להרחבת ירושלים? זאת נראה בסיפור הבא!

שלב ב’- סיפור הקמת נחלת שבעה

נספר את סיפור הקמת נחלת שבעה.

הערה: הסיפור מכיל תכנים שאינם פשוטים להתמודדות. כדאי לשקול וויתור על חלק מפרטי הסיפור.

חמש עשרה שנה פעל הרב ריבלין ללא לאות כדי לייסד את ההתיישבות מחוץ לחומות העיר העתיקה. חזונו היה הרחבת העיר ירושלים ויישוב הארץ. לשם כך כתב מאמרים רבים ואף נסע חוצה לארץ מספר פעמים, בשביל לגייס תרומות לבניית השכונות. רבים ראו בו משוגע והוזה. מחוץ לחומות העיר שָכַן מִדבר שומם, שהלכו בו שודדים וחיות טרף. מדי ערב ננעלו שערי העיר העתיקה מאימת הסכנות, ומי שנשאר בחוץ לא יכול להיכנס לעיר עד הבוקר. מקץ חמש עשרה שנה החל החזון להתגשם. הסתיימה בניית הבית הראשון בשכונת “נחלת שבעה”. הרב ריבלין לא היסס ונכנס לגור בבית זה על-אף הסכנות הרבות. מסירותו לחזון הייתה כה גדולה, עד ששום צרה ואסון שפקדו אותו לא הזיזו אותו מהמקום. אשתו הראשונה שרה ציפורה הייתה האמיצה היחידה שהסכימה לבוא להתיישב אתו בשכונה הראשונה. יום אחד, כאשר הרב ריבלין לא היה בבית והיא הייתה עסוקה בתיקון פתח החצר, התנפל עליה ערבי ורצה לפגוע בה. היא לא היססה, ובגבורה עילאית חטפה ממנו את פגיונו והרגה אותו. המאבק הקשה פגע בלִבה ולאחר זמן לא רב היא נפטרה. בִתו היחידה מאשתו הזו, שנולדה להם אחרי חמש-עשרה שנות ציפייה, נפלה למשכב בשל מחלה אנושה לאחר אחת ההתנפלויות של שודדים על נחלת שבעה. כעבור זמן מה נפטרה גם היא.

לא רק צרות מחוץ פקדו את הרב ריבלין. הוא סבל צרות גם מסביבתו הקרובה. אנשי העיר העתיקה לא ראו בעין יפה את הסתכנותו למען

יישוב השכונה, מה גם שלקח אתו כל פעם אדם או שניים שילונו אתו מחוץ לחומות. הוא עשה זאת משום שרצה להרגיל יהודים נוספים לחיים בשכונות החדשות. יהודי ירושלים באו אל הרבנים בדרישה כי יוציאו פסק דין האוסר עליו לסכן את עצמו ואחרים. פעם אף זימנו אותו לבית אחיו, נעלו בפניו את הדלת ואמרו כי לא יאפשרו לו לצאת עד שיתחייב בתקיעת כף כי לא יצא עוד ללון מחוץ לחומות. הרב ריבלין התפרץ וקרא: “ה’ שוכן בציון”. כשאמר לו פעם יהודי כי אם יקרה לו משהו, יהיה דינו כמתאבד, השיב לו הרב ריבלין כי יש לו פסק דין מלמעלה שנרמז לו במאות רמזים כי זו השליחות שלו, לבנות ולהרחיב את ירושלים.

לאחר שנתיים ושמונה חודשים בהם חירף נפשו ביישוב הבית הראשון בשכונה, זימן אליו הרב ריבלין אל ביתו בנחלת שבעה מניין של עשרה תלמידי חכמים ואמר להם תוך בכי גדול ונרגש : “שמעו נא רבותי! הנני מעמיד אתכם לעדים לפני הקב”ה, זה שלושים ושניים חודשים גר אני לבדי במקום הזה, עברתי הרפתקאות רבות וקשות וגם גרמתי צער רב לכל יושבי עירנו הקדושה, בדֹאגם תמיד בחרדה לשלומי ולחיי. פניתי לרבים מנדיבי עמנו החפצים בבניין ירושלים, ותשובתם הייתה שכל זמן שאין באפשרות לבנות בפעם אחת ישוב גדול ומובטח, אינם יכולים לסייע בדבר שיש בו סכנת נפשות. הכול עשיתי כדי לעשות רצונו של הקב”ה שהוטל עלי מן השמיים ב”רמיזין קדישין”, להוציא מהכוח אל הפועל משאת נפשם של אבותינו תלמידי הגר”א בבניין ירושלים… ועתה, גלוי וידוע לפניך, רבש”ע, שאין לי עוד את היכולת להמשיך בניסיון הקשה הזה, אם ח”ו לא תשלח ישועה מהירה מן השמיים”. ואכן, לאחר מספר שבועות התקבלו סכומי כסף גדולים ממספר מקורות שונים שאפשרו את המשך בניית השכונה ואת ישובה בכחמישים משפחות.

נשאל:

• מה גרם לרב ריבלין לפעול למען הרחבת ירושלים?

מתוך הסיפור אפשר לראות כי הרב ריבלין הבין כי בניין הארץ הוא לא פעולה חיצונית, אלא חלק מהתהליך האלוקי של הגאולה ומהקשר

הפנימי ביננו לבין הארץ, ולכן הוא ביקש מהקב”ה ש”יראה את חלקו” בתהליך.

סיכום:

בפעולה הכרנו את תרומתו העצומה של הרב ריבלין לבניין ירושלים וראינו כי הוא פעל מתוך תחושת שליחות. הוא הבין שבכך הוא

עושה את רצונו של הקב”ה לקדם את תהליך הגאולה ושבכך הוא מבטא את החיבור הפנימי בין העם לארץ.