מטרת הפעולה:
-
נלמד את החניכים שהעיקר היא הדרך ולאו דווקא המטרה.
עזרים:
-
כדור
- 2 קרמבו
שלב א':
נחלק את החניכים לשתי קבוצות. כל קבוצה תקבל קרמבו ותצטרך להעביר אותו מרחק מסויים בהעברה מיד ליד.
לאחר המשחק נבחר את הקבוצה המנצחת- שהיא הקבוצה שהקרמבו שלה הכי שלם,
ונסביר לחניכים עפ"י מה בחרנו את הקבוצה המנצחת, ונדגיש להם שזה לא שווה שהקרמבו הגיע הכי מהר אם הוא שבור…
שלב ב':
נשחק את המשחק חיי שרה. (המשחק מצריך שטח פתוח וכדור)
מהלך המשחק: כל החניכים מתפזרים בשטח, המדריך זורק את הכדור גבוה, ואחד החניכים צריך לתפוס אותו.
חניך 1 שהכדור נמצא אצלו צריך לזרוק את הכדור ולפגוע במישהו אחר.
אם החניך 2 תפס את הכדור, חניך 1 הופך להיות 'שבוי' שלו.
אם חניך 2 נגע בכדור (בחלק כלשהו בגוף) ולא תפס אותו, הוא הופך להיות 'שבוי' של חניך 1.
אם חניך שיש לו שבויים הופך להיות שבוי, כל השבויים שלו משתחררים וחוזרים למשחק.
מנצח- חניך שהפך את כל החניכים האחרים לשבויים שלו.
* אסור לזרוק בכוונה לכפות הרגליים של חניך אחר.
נערוך דיון ביניים:
נשאל את החניכים בשביל מה הם שיחקו? האם בשביל לנצח?
נגיע יחד עם החניכים למסקנה שאנו משחקים בשביל להנות ולא בשביל לנצח וגם כאן העיקר זה הדרך- להנות, ולא המטרה -לנצח.
שלב ג':
נקריא לחניכים את הסיפור העציץ הריק (נספח).
לאחר מכן נדגיש לחניכים שהמלך בחר את יורש העצר שלו לא על פי התוצאה שלו – על פי יופי העציץ, אלא על פי מה שהם עשו בשביל התוצאה…
אפשר לקשר את הפעולה לכל מיני דברים כמו:
-
פרוייקט כלשהו של השבט- שבו חשוב שהדרך תהיה טובה ונעימה.
-
חלוקת תעודות.
-
קיום מצוות בצורה נעימה ומכבדת.