מספרים שכאשר בעל ה"תניא" ישב בבית הסוהר, פנה אליו מפקד בית הסוהר שהיה חובב תנ"ך, ושאלו:
אמור לי רבי, כאשר אלוקים קרא לעבר האדם הראשון "אייכה" האם אמנם לא ידע היכן הוא נמצא?
ענה לו בעל ה"תניא": התשובה לשאלתך טמונה בתשובתו של אדם הראשון לקב"ה,
"ויאמר האדם, האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל".
כלומר: נגררתי אחריה.
וזהו ששאל הקב"ה את האדם "אייכה"
מדוע נגררת? היכן אישיותך העצמית? הרי נבראת יחידי כדי שתאמר בשבילי נברא העולם!
והוסיף הרבי: לא רק את האדם הראשון שואל הקב"ה שאלה זו,
אלא בכל דור, ולכל אדם, שואל הקב"ה אותה שאלה:
אתה אוכל כמו כולם, ישן כמו כולם, מתלבש כמו כולם, רצונותיך ודחפיך הם כמו של כולם,
היכן אישיותך העצמית? "אייכה"?!
