פעולה ראשונה מתוך מערך הפעולות לשבטים הראל-נווה בנים בחודש ארגון תשע”ח.
פעולה השלישית- נאמנים לארץ הקודש
פעולה הרביעית-נאמנים לאומן שעשנו
מבוא ‘אני מאמין. אני נאמן.’:
מתוך נושא החודש ‘נשבעתי ואקיימה’ אנחנו לומדים את הנאמנות הנדרשת מאיתנו.
עלינו לברר – נאמנות למה? שלוש מערכות בחיינו מרכיבות את הנאמנות שלנו – התורה, העם והארץ.
בפעולה הראשונה נלמד מהי התורה בעבורנו, נלמד על החושך השורר בעולם בלי תורה, חוסר היכולת להבין מה נכון ומה לא, ומזה נבין עד כמה חשובה התורה בחיינו. בזאת נבין מדוע אנו נאמנים לתורה.
בפעולה השנייה נכיר את העם שאליו אנחנו משתייכים – מהו העם הזה ומהי מטרתו? הכרת העם תלמד אותנו מי אנחנו כעם ומהי מטרת כל אחד מאיתנו. כך נבין שהנאמנות לעם היא בעצם נאמנות למי שאנחנו.
בפעולה השלישית נכיר את הארץ שעליה אנחנו יושבים, עליה חלמו כל הדורות ונשאל- מדוע? מה יש בה בארץ הזו? ההבנה שרק בארץ ישראל יכול עם ישראל להגשים את ייעודו מובילה אותנו להכרת החשיבות של הנאמנות לארץ. אלה הם שלושת העיקרים שאליהם אנחנו נאמנים. שלושה עיקרים?
בפעולה הרביעית נבין שהכול בעצם נאמנות אחת – הנאמנות לקב”ה. חסד גדול עושה איתנו ה’ ומגלה לנו כיצד אנחנו יכולים לחיות את חיינו בצורה הנכונה ולהגשים את המטרה בעבורה נבראנו. ועל כן אנחנו נאמנים לרצונו של הקב”ה המלמד אותנו להיות נאמנים לתורה, לעם ולארץ.
בהצלחה רבה!
מטרות:
1. החניכים ילמדו כי התורה היא ההדרכה הנכונה לחיים בעולם הזה.
2. החניכים יכירו שטבענו הראשון אינו מסתדר עם התורה
3. החניכים יבינו כי רק נאמנות לתורה מאפשרת לנו לקיים אותה בכל מצב ועל אף כל קושי
עזרים:
-
כרטיסי משימות
-
פנס
-
צ’ופר מדברי הרב דסלר
שלב א’- עולם חשוך
תחרות ללא: נחלק את החניכים לקבוצות קטנות ונודיע על תחרות. לכל קבוצה ניתן כרטיסיה מקופלת עם משימה (נספח 1) שעליה לבצע. נבקש מהחניכים להמתין שתי דקות ורק אז לפתוח את הכרטיסייה, בינתיים נתרחק מהאזור. העניין הוא שבכל משימה חסר החלק העיקרי. למשל: ‘עליכם ל… וכמה שיותר מהר! קדימה!’. לאחר מספר דקות נחזור אל החניכים ונכנס אותם. הם כמובן לא ביצעו את המשימה. נשאל אותם מה לדעתם הייתה המשימה האמיתית שלהם? כמובן, התשובות יהיו שגויות.
נסביר: הבעייה במשימה הייתה שהעיקר היה חסר מהספר, מה צריך לעשות? מה נדרש? לא היה לחניכים איך לדעת! כך היה נראה העולם באלפיים השנים הראשונות שלו, עד מתן תורה. עולם ללא מטרה, ללא דרך, ללא שום יכולת של בני האדם להבין את תכליתם. העיקר היה חסר מן העולם. גם האדם הפרטי רואה שיש בו הרבה רצונות וכוחות ואינו יודע מה מטרתם? למה הם נועדו? למה ניתנו בו כישרונותיו?
שלב ב’- תורה אור!
נאסוף את הכרטיסיות מהקבוצות ונוסיף לכל כרטיסיה משימה אמיתית (כפי ראות עיניך). נקציב זמן ונשלח את הקבוצות לבצע את המשימות.
לאחר שהחניכים יבצעו את המשימות נתכנס לדיון.
נציג בפני החניכים פנס. מה תפקידו של הפנס? האם הוא בורא לנו מחדש את העולם בכל פעם שאנחנו מדליקים אותו? החושך מעלים מאיתנו את המשמעות האמיתית של הדברים שיש בעולם. בלי אור איננו יודעים עליהם הרבה מלבד הצורה החיצונית שאנחנו ממששים. זה מעמד הר סיני בעבורנו – הקב”ה הדליק אור גדול וגילה לנו את תכלית העולם ומשמעותו. כעת, לאחר מתן התורה, אנחנו יודעים מהי מטרת החיים שלנו, באיזו דרך עלינו להגשים אותה, ומה תפקידו של כל חלק בבריאה.
זו המשמעות של ההגדרה ‘תורה אור’, התורה מאירה לנו את העולם ומספרת לנו מה תכליתו וייעודו. דבר דומה מתרחש עם הכוחות הטבעיים שבנו. ילד-נער מגלה בהדרגה את הכוחות הטבועים בו, אך כדי לדעת כיצד להשתמש בהם, הוא זקוק להארת התורה. האדם מכיר דרך התורה את ייעודו.
שלב ג’- נאמנות לתורה
משחק ‘נגד הזרם’: נבקש מאחד החניכים לצאת מהחדר ולחכות בחוץ . נסביר לחניכים שעליהם למנוע מהחניך שיצא לבצע את משימתו. עליהם לנסות לשכנע אותו במילים, ואם אינו משתכנע, להפריע לו לבצע אותה (בלי אלימות!). כעת נצא להסביר לחניך את משימתו. ראשית נסביר לו שהמשימה שלו חשובה ביותר לשבט, לסניף וכולי. לאחר מכן נסביר לו שעליו לשכנע את אחד החניכים לבוא איתו יחד לעמוד במקום מסוים.
החניך ינסה לבצע את המשימה ויגלה שחבריו מנסים להקשות עליו. אנחנו נמשיך לעודד אותו ולהזכיר לו עד כמה המשימה חשובה.
בשלב מסויים נעצור את המשחק ונשב עם החניכים.
נסביר- הנושא אותו אנחנו רוצים לברר במהלך החודש הוא הנאמנות.
נחלק צ’ופר ומתוכו נקרא את דברי הרב דסלר המסביר מהי הנאמנות: (נספח 2)
“מהי נאמנות? כח של חוזק ותוקף פנימי ואמיצות הדעת, כמו מי שנכנס לברית עם חברו ולא יזוז מהתחייבותו בכל מחיר. זוהי אמת פנימית ואחריות במצפון, כמו שאמרו חז”ל ‘ונאמן בבריתו’. הנאמן יעמוד עד קצה אפשרותו נגד כל אונס וכל רצון ותאוה הסותרים למסירותו למשימה שנטל על עצמו.”
(מכתב מאליהו, חלק ה, עמוד 342)
מה הניע את החניך שנבחר להמשיך להתעקש על ביצוע משימתו למרות שחבריו ניסו למנוע ממנו? האמון שלו במדריך והנאמנות אליו. למרות שלא בהכרח הבין למה הדבר חשוב הוא המשיך לנסות מפני שהמדריך אמר לו להמשיך.
הנאמנות שלנו לתורה היא הנותנת לנו כוח להמשיך ולקיים אותה גם בתקופות הקשות ביותר שעברנו (מסעי צלב, אינקוויזיציה, פרעות ושואה). האמונה שלנו בבורא עולם ובתורה שנתן לנו היא זו שיוצרת בנו נאמנות אליו, נאמנות המדרבנת אותנו בכל מצב. במצבים רבים התורה מתנגשת עם מה שמתחשק לנו לעשות, אך אנו נאמנים לה ומבינים שהיא הדרך הנכונה לחיות את חיינו כפי שהסברנו בתחילת הפעולה.
לסיכום-
אפשר לסכם בסיפורים אישיים שלנו ושל החניכים על מקרים שנדרשנו לנאמנות לתורת ה’ על-אף הקושי האישי.