ללכת בעקבות הגירוש (פעולה)

מטרות:

• החניכים ייזכרו בתקופת הגירוש.
• החניכים יבינו את הקושי העצום שעמדו בו תושבי גוש קטיף וצפון השומרון בתקופה שקדמה לגירוש:
  אי ודאות, פחד ומאבק עיקש.
• החניכים יזדהו עם הקושי העצום והכאב הרב של העקירה, וייזכרו ברגעים הקשים של ההתנתקות מחבל-ארץ אהוב.

עזרים:

• פתקי “חפש את המטמון”
• מפת הגוש (נספח 1)
• תרשים של בית (נספח 2)
• עיגולי בריסטול עם שמות
• כיבוד מועט
• תיק וחפצים.

שלב א’: – איפה אני הייתי בגירוש?

כהתחלה לפעולה וכהקדמה כללית לנושא הגירוש, ננסה לברר עם החניכים,

איפה הם היו בזמן הגירוש, מה הם יודעים עליו ומה הם זוכרים ממנו?

נשחק עם החניכים במשחק שמבוסס על כללי המשחק: “הרוח נושבת לכיוון…”

המדריך יאמר משפטים שמתחילים במשפט: “הרוח נושבת לכיוון…”,

וכל חניך שיענה על הקריטריון שמציב המשפט, יצטרך לעבור לשבת על מי שמימינו.

אם גם החניך שמימינו עונה על הקריטריון שבמשפט, שניהם יצטרכו לעבור לשבת על החניך שמימינם, וכן הלאה.

לדוגמא: “הרוח נושבת לכיוון כל מי שהיה פעם בגוש קטיף” –

כל החניכים שהיו פעם בגוש קטיף, יצטרכו לעבור לשבת על החניך שמימינם.

מטרת המשחק היא ליצור מגדל אנושי.

רשימת המשפטים: 

• הרוח נושבת לכיוון כל מי שהיה פעם בגוש קטיף או בצפון השומרון. 
• הרוח נושבת לכיוון כל מי שהשתתף ב”שרשרת הישראלית”.
• הרוח נושבת לכיוון כל מי שהיה בכפר מימון.
• הרוח נושבת לכיוון כל מי שיש לו בבית סרט כתום.
• הרוח נושבת לכיוון כל מי שיש לו בבית חולצה שכתוב עליה: “יהודי לא מגרש יהודי”.
• הרוח נושבת לכיוון כל מי שהיו לו קרובי משפחה בגוש קטיף או בצפון השומרון.
• הרוח נושבת לכיוון כל מי שכתב מכתבי חיזוק לתושבי גוש קטיף וצפון השומרון. v
• הרוח נושבת לכיוון כל מי שהיה בימים שלפני הגירוש בגוש קטיף או בצפון השומרון.
• הרוח נושבת לכיוון כל מי שהשתתף בתפילת הילדים לפני הגירוש.
• הרוח נושבת לכיוון כל מי שביקר פעם ביישובים שעברו אליהם המגורשים אחרי הגירוש (יבול, יתד, שומריה, שקף, אמציה, אריאל וכו’).

בסיום המשחק נשאל את החניכים:

– איפה הייתם בזמן הגירוש?

– מה אתם זוכרים מתקופת הגירוש?

– מה היה קשה לכם במיוחד בתקופת הגירוש?

בסבב שנקיים נברר עם החניכים, מה הם יודעים על תקופת הגירוש ומה הם זוכרים ממנה,

ונראה, שכל חניך חווה את הימים האלה בדרכו הוא.

כהמשך למה שיאמרו נחזור איתם יחד למה שהיה בתקופה ההיא, להרגשות, למחשבות ולקשיים,

וזאת כפתיחה לניסיון להיכנס עם החניכים לעולמם של המגורשים.

שלב ב’- הפרידה הקשה – המסע בעקבות טל

לפני הפעולה יחביא המדריך את הפתקים של המשחק “חפש את המטמון”.

נציג לחניכים את טל, בוגרת כיתה ד’, ונספר שהייתה גרה בגני-טל שבגוש קטיף.

נגיד להם, שהיא שלחה למדריכה קטעים מתוך יומנה האישי שכתבה בתקופת הגירוש ובתקופה שקדמה לו

(לשבטי הבנים – מומלץ לשנות את נוסח הפתקים ללשון זכר).

את קטע היומן הראשון נקריא, ובסיומו נַפנה את החניכים לתחנה הבאה.

המדריך יעבור עם החניכים מתחנה לתחנה, ובכל תחנה יקריא אחד החניכים את הכתוב בפתק,

ובסיום כל הקראה יבצעו החניכים את המשימה המצורפת לקטע היומן.

בצמוד לכל פתק תינתן ההוראה, היכן יש לחפש את הפתק הבא, כשההוראה קשורה לסיפור הגוש והגירוש.

אנחנו ניסחנו רק את התשתית לרמז, אך אתם, נסו למצוא מקום מתאים באזור הסניף, אם קיים כזה,

ודייקו בניסוח שלו למציאת הפתק הבא, בהתאם למקום שתחביאו אותו.

קטעים מתוך יומנה של טל:

• שלום לכם! שמי טל, ואני סיימתי כיתה ד’. האמת היא, שלא כל-כך סיימתי, כי בחצי שנה האחרונה לא כל-כך יכולתי ללמוד.
  אתם בוודאי שואלים את עצמכם מדוע? אם ברצונכם לדעת, לכו בעקבותיי ותבינו מה שעבר עליי.ההנחיות למציאת הפתק הבא: הפתק הבא נמצא ליד שער מוסד הלימוד שבשכונתכם/שביישובכם.
  (למדריך: הרמז הזה יכול להפנות את החניכים לבי”ס שנמצא באזורכם, לתלמוד תורה וכד’).

• ממשלת ישראל החליטה לפנות את יישובי רצועת עזה ושלושה יישובים מצפון השומרון.
  גרתי בגני-טל שבגוש קטיף מאז שנולדתי, ומהיום ששמעתי על ההחלטה הנוראה הזאת, ישנתי פחות טוב בלילה.
  המצאתי לעצמי תפילה מיוחדת, ואני מתפללת אותה כל לילה כשאני לא מצליחה להירדם. 

  משימה:
  החניכים ימצאו את גני-טל במפה (נספח 1). 

  ההנחיות למציאת הפתק הבא:
  הפתק הבא נמצא בתיבה שקיבלו דרכה תושבי הגוש את ההודעה על הגירוש, שנמצאת ברחוב… בבית מס’… .
  (למדריך: הכוונה לתיבת דואר, במקום מסוים). 

• איך אפשר לישון טוב בלילה, כשאני לא יודעת איפה אלמד בשנה הבאה?
  אני מקווה שאמשיך ללמוד בגוש, אבל כל הזמן יש לי פרפרים בבטן, שאולי חלילה כן יפנו אותנו?!
  ואם יפנו אותנו, איפה אלמד? איפה אגור? יהיו לי חברות? אני לא יודעת מה יהיה.
  אבא ואמא שלי כל הזמן מרגיעים אותנו, וזה עוזר, אבל בלב יש לי עדיין פחד קטן.
  בבית הספר, בשיעורים, אני בכלל לא מצליחה להתרכז, ואני כל הזמן שקועה במחשבות… 

  משימה:
  המדריך יבקש מאחד החניכים להסביר לשבט, מה היה הרעיון המרכזי שהועבר בפעולת השבת הקודמת.
  המדריך ימנה חניך שיצטרך להפריע ככל יכולתו, כדי שהחניכים לא יצליחו להתרכז בהסבר.
  ננסה להרגיש את הניסיון לקלוט מסר, כשיש מסיחים רבים מסביב. 

  ההנחיות למציאת הפתק הבא:
  הפתק הבא נמצא בארגז שנמצא בגן…, שיש בו משהו בשפע רב בגוש קטיף, בעיקר סמוך לים.
  (למדריך: הכוונה לארגז-חול בגן משחקים כלשהו). 

• שלשום ראיתי שמתחילים לבוא לאזור הגוש המון אנשים.
  בבית שלנו יש 4 חדרי שינה וסלון.
  בחדר אחד יְשנה אחותי הגדולה, בחדר השני שלושת האחים שלי, בחדר שלי אחותי הקטנה ואני, והחדר הנוסף הוא חדר-הורים.
  אתמול הגיעו לבית שלנו הרבה אורחים, שכנראה יישארו אצלנו זמן רב –
  זוג עם תינוקת חמודה שלפעמים בוכה בלילה, ועוד שישה נערים.
  אליהם הצטרפו שלוש החברות של אחותי הגדולה.
  אמא שלי כל היום במטבח, מכינה לכל האורחים החדשים ארוחות, ואנו עוזרים כמיטב יכולתנו.משימה:
  המדריך יחלק לחניכים תרשים כללי של הבית

  (נספח 2) ועיגולי בריסטול קטנים שמצוינים עליהם הדמויות שגרות בבית
  (טל, אבא, אמא, אחות גדולה, חברה 1, חברה 2, חברה 3 וכו’ – על כל יושבי הבית – הדיירים והאורחים שפורטו בפתק).
  על החניכים יהיה לארגן את חלוקת החדרים בין כל הנפשות בצורה הטובה ביותר. 

  ההנחיות למציאת הפתק הבא:
  הפתק הבא נמצא בדלת/חלון שבמקום המפגש של חניכי תנועת הנוער “אריאל” באמצעי השבוע ובשבתות –
  ארבעה כאלה היו ביישובי הגוש. לאחר הגירוש היה קצת קשה להקימם מחדש, אבל לאט לאט הם חודשו ביישובים החדשים
  (למדריך: הכוונה לדלת/חלון של הסניף). 

• מידי פעם, אבא ואמא הולכים לישיבות. אנחנו בסניף הכנו כל מיני כרזות לחיילים: “יהודי לא מגרש יהודי”, ועוד.
  אח”כ התפללנו כולנו ביחד שהגזירה תתבטל.
  פחות או יותר, חוץ מזה שהבית שלנו ב”ה הכפיל ושילש את אוכלוסייתו, אנחנו די מנסים לשמור על חיים שגרתיים.
  אתמול דודים שלי ניסו לבוא לבקר אותנו, אבל במחסום “כיסופים” לא נתנו להם לעבור, כי לא היו להם אישורי כניסה לגוש. 

  משימה:
  נשחק עם החניכים משחק: המדריך יבחר שני חניכים, ושאר החניכים יסתדרו במעגל קרוב מאוד זה לזה.
  על שני החניכים שנבחרו תוטל המשימה לנסות ולהיכנס למעגל בכל דרך אפשרית,
  כשהחניכים במעגל יצטרכו למנוע מהם להיכנס אליו בכל דרך אפשרית. 

  ההנחיות למציאת הפתק הבא:
  הפתק הבא נמצא ליד המכולת, במקום שאפשר למצוא בו הרבה קופסאות לאריזת חפצים
  (הכוונה לקרטונים של סחורה). 

• השבוע קצת נלחצתי – אם בסוף יפנו אותנו, מאיפה יהיו לנו ארגזים? והאם נוכל לקחת את כל החפצים שלנו?
  כבר אמרתי לכם, אני מקווה שהכול יהיה בסדר, אבל יש לי קצת פחד.
  אפילו חשבתי לשמור לעצמי בתיק קטן את היומן שלי ואת החתולה מחרסינה שקיבלתי ליום ההולדת, לכל מקרה שלא יהיה… 

  משימה:
  המדריך ייתן לחניכים תיק קטן ומבחר חפצים: סידור, משחקים שונים, ספרים, אלבום וכדומה,
  ועליהם יהיה לבחור, מה מתוך כל החפצים הם היו לוקחים איתם למקומם החדש בזמן הגירוש. 

  ההנחיות למציאת הפתק הבא:
  הפתק הבא נמצא במקום שמתרכזים בו אנשים מדי יום ביומו ומדי שבת בשבתו,
  ששם הם שופכים בו את שיחם לבורא העולם, כמוהו היו רבים בגוש, שהוחרבו לאחר הגירוש.
  (למדריך: הכוונה לבית הכנסת, וכדאי להפנות את החניכים ברמז לאחד מסוים). 

• בשבת האחרונה היישוב שלנו היה מפוצץ באורחים, וכמובן, גם המשפחה שלי קיבלה אותם בסבר פנים יפות,
  וכל משפחה התבקשה להכין עוגה לקידוש שייערך בבוקר אחרי התפילה.
  בקידוש הזה היו כל כך הרבה אנשים, כך שכל אחד קיבל בו רק חצי פרוסה של עוגה,
  עד שבעל המכולת הצדיק הוציא מהמכולת המון ארגזים של עוגיות וחילק לכולם.
  אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה אנשים. בטח בעלייה לרגל לירושלים היו ככה אנשים, אולי יותר.משימה:
  המדריך יחלק לחניכים כיבוד בכמות מועטה, והחניכים יתבקשו להתחלק בכיבוד באופן שווה בין כולם.

  ההנחיות למציאת הפתק הבא:
  הפתק הבא נמצא במקום שיש בו הרבה צמחייה שנמצא ב… . כמוהו רבים היו בגוש קטיף ליד הבתים,
  אבל גם באזורים גדולים, שצמחו בהם גידולים מיוחדים, ירקות, פירות ופרחים, שנשלחו למכירה בארץ ובעולם.
  (למדריך: הכוונה לגינה, לחצר פורחת וכד’. יש להוסיף נקודת-ציון מתאימה שקרובה לסניף).

   

• קמתי מוקדם, ושמעתי משאיות וקולות רחוקים.
  הצצתי בחלון, וראיתי משאיות עם מְכוֹלוֹת גדולות והמון חיילים ושוטרים.
  פרצתי בבכי, בלי הסבר, אין לי זמן לחשוב, הדמעות פשוט פרצו מבפנים.
  ישבתי ובכיתי, ולבסוף נרדמתי שוב.
  כעבור כמה זמן אמא העירה אותי שאבוא לאכול ארוחת בוקר.
  כאבה לי הבטן וכמעט שלא יכולתי לאכול, אבל אכלתי. 

  משימה:
  נסו להיזכר איזה מחשבות חשבתם ומה הרגשתם, כששמעתם שהתחיל הגירוש.ההנחיות למציאת הפתק הבא:
  הפתק הבא נמצא במקום הכי אהוב על כל אחד מאיתנו שאיבדו אותו מגורשי הגוש.
  לאחד מאיתנו המקום הזה נמצא סמוך מאוד לסניף.
  (למדריך: הכוונה לביתו של אחד החניכים, עדיף בית שבסמוך לו תמצאו מקום ישיבה נוח שאפשר לסיים בו את הפעולה).

   

• בדיוק כשסיימנו לאכול, דפקו בדלת. אח שלי פתח, אלה היו החיילים.
  אבא אמר להם שיישבו בסלון. הם נכנסו, התיישבו ושתקו.
  אבא התחיל לספר להם כמה שנים אנו חיים כאן ומה עשינו, וכמה הוא עמל בחקלאות ובהפרחת המקום.
  לאחר כשעה, העז אחד החיילים לפתוח את הפה, ואמר שהם באו לפנות אותנו.
  אבא שתק ולא אמר דבר. לאחר כמה דקות נכנסו גם קצת שוטרים,
  והחיילים והשוטרים שראו שאף אחד מאיתנו לא קם, לקחו אותנו עד לאוטובוס.
  בדרך ראיתי את אבא מנשק את המזוזה ואומר: “יהי רצון שנזכה לשוב לחבל הארץ הזה במהרה”.משימה:
  המדריך יחלק את החניכים לקבוצות (בכל קבוצה עד 5 חניכים),
  ויבקש מהחניכים להכין (בעל-פה) נאום שהיו אומרים לחיילים המפנים, לו היו במקום.
  לאחר כמה דקות של הכנת הדברים, המדריך יבקש מכל קבוצה להציג את נאומה.

בסיום המשחק נברר עם החניכים:

– איזה דברים שלא ידענו על תקופת הגירוש, נודעו לנו במהלך המשחק?

– מה נראה לכם שהיה הכי קשה לטל?

– עם איזה קושי הכי הזדהיתם?

לאחר שיאמרו החניכים את אשר על ליבם,

 ימקד המדריך את הקשיים והרגשות שהתמודדו איתם המגורשים בתקופת טרום הגירוש ובזמן הגירוש:

פחד וחוסר אונים, לצד תקווה ותפילה, שיבוש שגרת החיים מבחינה טכנית ונפשית,

 והניתוק עצמו מהבית ומהסביבה הקרובה, מהיישוב בפרט ומחבל הארץ בכלל.

לסיכום:

בפעולה הזאת ניסינו להבין את חוויית המגורשים בגירוש ובימים שקדמו לו,

להזדהות איתם ולהיכנס לנעליהם עד כמה שאפשר.

הבנו קצת יותר, עם איזו מציאות קשה ומורכבת התמודדו המגורשים,

וכמה כוחות נפש דרשה מהם ההתמודדות הזאת.

בטיחות:

בעת המשחק ‘חפש את המטמון’ יש לשמור על כללי הזהירות.