מבוא למדריכה:
בפעולה זו ננסה להבין מה אומר המושג גאולה. נברר מהי הגאולה השלמה, מה זה אומר לחיות במציאות של בית מקדש ואיך זה משפיע עלינו.
נבין שאנחנו חלק מתהליך ארוך, שהתחיל לפני אלפיים שנה עם היציאה לגלות, ושדורנו הוא חלק מהתהליך הזה. אנחנו נמצאים כבר בקצה של התהליך, ממש בהתחלת הגאולה. אנחנו דור שהוא סופה של הצעידה אל עבר העולם המתוקן – הגאולה השלמה.
שלב א: נעים להכיר- גאולה!
ננסה להבין מהי גאולה.
נניח על הרצפה פתק עם המילה גאולה, ונשאל את הבנות: מה זו גאולה? מה המשמעות של המילה גאולה?
לאחר שנשמע את תשובות הבנות, נביא להן את ההגדרה המילונית לגאולה (נספח מס’ 1), ונסביר: גאולה היא מצב של שינוי, של הצלה, של שחרור ממצב שהוא לא טוב למצב טוב יותר.
שלב ב: הגאולה היא תהליך…
נשחק “המלך שוונץ”: נשב במעגל על כיסאות, וכל כיסא במעגל יקבל את השם של הבת שתשב בו בתחילת המשחק. נחליט על מקום אחד שנקרא “המלך”, והמקום שמימין למלך יהיה “השוונץ”. המקום של השוונץ יהיה ריק בתחילת המשחק.
המטרה: לשבת בכיסא של המלך ולא להיות השוונץ אף פעם.
נתחיל: הבת שמתחילה תאמר שם של מישהי (או “מלך” או “שוונץ”) – אסור לה לומר את השמות של הבנות שיושבות לידה. מי שנאמר השם שלה (כלומר, השם של המקום שבו היא יושבת), תצטרך לומר בתוך חמש שניות שם של בת אחרת. כשאחת הבנות תיפסל (תאמר שם של מישהי מאחד מצדדיה, או תחזיר את השם של מי שאמרה אותה, או תאמר שם שלא קיים) – היא תעבור למקום של השוונץ. הכיסא שלה יישאר ריק, וכל הבנות יעברו ימינה, עד השוונץ (הכיסא שמימין לשוונץ יהפוך להיות הכיסא הריק).
כך, בעצם, כל בת תשנה שם, ושמה יהפוך להיות השם של הכיסא – שהוא השם של הבת שישבה שם בתחילת המשחק.
נסביר: המשחק בעצם בא להמחיש לנו את תהליך הגאולה. מי שיושבת במקום של השוונץ היא כביכול “בגלות”, ביציאה לגלות, וכדי להגיע לגאולה השלמה, למלך, היא צריכה לעבור תהליך ודרך ארוכה.
נשאל את הבנות שישבו במקום של ה”שוונץ”: איך הייתה התחושה כשמישהי אחרת נפסלה, ואת יצאת מהמקום הזה למקום אחר, טוב יותר? סביר להניח שהבנות ידברו על תחושה של כיף ושמחה – שכיף כבר לא להיות במקום של השוונץ.
וזה בדיוק מצב של גאולה – שחרור, מעבר ממקום אחד למקום אחר, טוב יותר.
בשלב הבא ננסה להבין: לאן בעצם אנחנו צועדים? מה היא הגאולה השלמה?
שלב ג: לאן פנינו?
נחלק לבנות פתק שבצידו האחד כתוב ‘כן’ ובצידו השני ‘לא’. נשאל שאלות (נספח מס’ 2) וכל בת תצטרך להרים את הפתק על פי התשובה הנכונה בשבילה.
כאשר נגיע לשאלה – “מי רוצה שבית המקדש ייבנה מחר?” – כנראה שרוב הבנות ירימו ‘כן’.
נערוך דיון: למה אנחנו רוצים כל כך שבית המקדש ייבנה? מה חסר לנו היום, במציאות בלי בית מקדש?
לאחר שנשמע את הבנות, נקרא את הסיפור על בנו של המלך (נספח מס’ 3).
נסביר: לפעמים בשגרה היומיומית שלנו, השוחקת, אנחנו שוכחים את העיקר – את המקום שאליו אנחנו צועדים – מציאות של בית מקדש.
מציאות של בית מקדש היא מציאות מתוקנת – יש שלום בין איש לרעהו, יש לנו קשר ישיר עם ה’ דרך הקורבנות וכו’.
בכל יום אנחנו מתפללים “השיבה שופטינו כבראשונה” – במציאות של בית מקדש יש בית משפט יהודי, על פי דרכי התורה. במציאות כזו כולם שומרי הלכה, מקדשים שם שמיים ושומרים על התורה והמצוות.
זה העולם שאליו אנחנו צועדים – אנחנו צועדים לעבר יצירת חברת מופת, חברה שיש בה כבוד הדדי, קשר אמיתי בין אנשים, אכפתיות ועוד.
הסיפור על בנו של המלך ממחיש לנו את העובדה שלפעמים אנחנו שוכחים מה אנחנו באמת צריכים ורוצים, ועלינו לזכור לבקש את הדבר האמיתי ולא רק “קש לגג”.
שלב ד: אז איפה אנחנו היום?
נשחק דג מלוח שלוש פעמים. בפעם הראשונה נשחק כרגיל. בפעם השנייה נשחק באופן כזה שכאשר ה’דג’ תראה את אחת הבנות זזה, הבת שזזה לא תחזור אחורה, אלא תישאר לעמוד במקום במהלך תור אחד. בפעם השלישית שנשחק – כל בנות השבט יעמדו במקום שקרוב יותר לסיום, למקום שבו הדג עומד.
נסביר: כמו במשחק, שבו יש לנו נקודת התחלה וסוף, כך גם בגאולה. נקודת ההתחלה היא הזמן שבו יצאנו לגלות לפני אלפיים שנה, וההגעה לדג היא כביכול ההגעה אל הגאולה השלמה, אל סוף התהליך. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך, בעיצומה של הצעידה אל עבר העולם המתוקן.
האופן השני שבו שיחקנו – שכל בת שנתפסה לא הלכה אחורה – משול לתקופות שבהן יש חסימה והצעידה נעצרת, אבל מיד אנחנו חוזרים וממשיכים לצעוד אל עבר הגאולה. הפעם השלישית מדגימה לנו את המקום של הדור שלנו. זכינו בדורנו להיות ממש ב”אתחלתא דגאולה” – בהתחלת הגאולה. אנחנו “מתחילים את המשחק” בנקודה הרבה יותר קרובה לסופו. אנחנו כבר ממש־ממש קרובים אל הסוף! איזו זכות יש לנו.
סיכום:
אנחנו נמצאים בעיצומה של הצעידה אל עבר הגאולה, של מעבר מגלות לגאולה, מעבר לעולם מתוקן יותר. הדור שלנו שונה מדור הגלות. המצב שלנו הוא לא המצב שבו היינו לפני אלפיים שנה, כשרק יצאנו לגלות. דורנו הוא דור של “אתחלתא דגאולה” – דור שנמצא בקצה התהליך הקרוב לגאולה השלמה.
בשבוע הבא נעסוק בשאלה: האם אנחנו מרגישות שאנחנו בגאולה? או דווקא נראה שהכול מלא קשיים וחושך?
