ושוב יום אחד לפני מיתתך (פעולה)

מערך פעולות מעשה אבות

עזרים:

המשנה- "ושוב יום אחד לפני מיתתך" (מצורף בנספחים)

מהלך הפעולה:

החניכים ישחקו:

• 3 מקלות, כשחניך נפסל הוא יכול לחזור למשחק אם מודיע: "נפסלתי!"
• אקווקווה – כשחניך נפסל הוא יכול לחזור למשחק אם מודיע: "נפסלתי!"
• זרם – כשחניך נפסל הוא יכול לחזור למשחק אם מודיע: "נפסלתי!"

המדריך יסכם: במשחקים אמנם נפסלנו, אבל יכלנו לחזור למשחק! כך גם אצל ה'. לא משנה כמה פעמים 'ניפסל' – נחטא, תמיד אם נתוודה ונעשה תשובה הוא יסלח לנו ו'יחזיר אותנו למשחק' – כאילו לא נפסלנו/חטאנו בכלל!

במשנה כתוב "ושוב יום אחד לפני מיתתך" (יפרוס דף עם המשפט על הרצפה שהחניכים יוכלו לראות את המשפט) מה זה "ושוב"? = לשוב בתשובה… מזה "יום אחד לפני מיתתך"? יש יום כזה? שבו אנחנו יודעות שיום אח"כ נמות? מישהו בא להודיע לנו? לא! רוב האנשים לא יודעים… אז מה הכוונה של המשנה בזה שהיא אומרת לנו לשוב בתשובה יום אחד לפני שנמות? הרי אנחנו לא יודעים באיזה יום לעשות את זה! מה התשובה? הכוונה של המשנה היא שנחזור בתשובה כל יום כל יום נחשוב – אם מחר ח"ו אני אמות, אני לא רוצה ח"ו למות בלי לעשות תשובה! ולכן כל יום נוודא שאנחנו נקיים מחטאים, שכל החברים סלחו לנו… לא נחכה עם זה לא לראש השנה ולא ליום אחד לפני שנמות – כי מן הסתם לא נדע את זה.

לפני השינה יש קטע שאומרים, שמזכיר לנו גם את העניין הזה של לחזור בתשובה כל יום… (מחלקים, וממליצים לחניכים למי שעדיין לא אומר, לומר לפני השינה כל יום)

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל בֶּן אָדָם וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִיבָּתִי: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹא אֶחֱטָא עוֹד וְלֹא אֶחֱזֹר בָּהֶם, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ, וּמָה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסוּרִים וְחֳלָיִם רָעִים: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי"

אפשר להקריא את הסיפור "הצעיף הצהוב".

קוראים את המשנה+טיפצ'פור:

הם אמרו שלשה דברים: רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך. (…) (אבות ב, י)

טיפצ'יפור: תתחילי לחזור בתשובה היום. אל תאמרי מחר פן יהיה מאוחר..