כרטיס דאבל צד אחורי

אביטל כהנא

נושא: אחדות וגיבוש
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה)
רמת פעילות: יום חול, קלילה, שבת

לא תשנא את אחיך בלבבך (פעולה)

מערך דאבל

עזרים:
  • כפית חד"פ כמספר החניכים
שלב א':

כל חניך מקבל כפית חד"פ. המדריך עובר, וכל חניך צריך להגיד לו כמה חניכים בשבט  היא שונאת – במספר, והמדריך יתן לוה חרוזים כמספר החניכים שהוא שונא. את החרוזים הוא ישים בתוך הכפית, ובמהלך כל הפעולה המטרה שלהם היא שלא יפול אף חרוז מהכפית. מי שמצליח – מנצח. (אסור לשים את החרוזים ביד)

שלב ב':

משחקים: מי מפחד מהדוב הגדול

מלך השמות

רגליים רגליים עיניים

עידודים

בסוף הפעולה מי שנשאר עם כל החרוזים על הכפית אכן מנצח (אבל מן הסתם לא יהיה מישהו כזה)

שלב ג':

אפשר להקריא את הסיפור, או לעבור ישר לסיכום.

באחד משיעורי החברה, ביקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה.

משהביאו התלמידים את הנדרש, הטילה עליהם המורה משימה: "בחרו תפוח-אדמה אחד, או יותר, שייצגו כל אדם במהלך שנות חייכם – שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם."

התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, וכמובן, הכניסו לתוך שקית הפלסטיק.

חלק מהשקיות ראוי לציין, היו כבדות מאוד.

כמצוות המורה, נשאו התלמידים את השקית עם תפוחי האדמה לכל מקום בו שהו במשך חודש שלם:

לבית-הספר, לחוגים, למגרשי המשחקים, לחברים ואפילו אל מיטתם בלילה.

באופן טבעי לגמרי, כפי שקורה למיני ירקות ופירות "שנפרדים" מסביבת קירור ומטולטלים בתוך שקית ניילון, הפכה תכולת השקית במשך הזמן – לעיסה דביקה ומסריחה.

כמובן שעבור התלמידים, במיוחד אלו שמילאו השקיות בתפוחי אדמה רבים, הטרחה שבסחיבת השקית לכל מקום הייתה רבה, והם היו צריכים להקפיד שלא לשכוח את השקית במקומות שונים ומביכים. כמובן שכל שהלכו ונרקבו תפוחי האדמה זה הפך להיות מטרד של ממש לשאת אותה לכל מקום שהלכו.

כעבור חודש, כאשר הצחנה שעלתה מן השקיות הייתה קשה מנושא, התאספו התלמידים והמורה איפשרה להם לזרוק את השקיות.

המורה סיכמה את התרגיל ואמרה – "הטרחה ואי הנוחות מהן סבלתם, הם המחיר שאנו משלמים על שמירת כאבנו וכעסנו לאורך זמן".

לסיכום:

מסכמים: אחרי הסיפור המסר די ברור.. ככל שהיו לי יותר חרוזים זה הפריע לי להיות כמו שצריך בפעולה ועם השבט. אבל זה לא רק בגלל החרוזים! זה בגלל שאם יש חניכים שאני שונא, אז ממילא אני לא יכול להיות כמו שצריך בפעולה ובשבט… בכל פעולה, לאו דווקא היום… יש איסור "לא תשנא את אחיך בלבבך" לכן אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו! לאהוב את כולן! לא לשנוא ח"ו אף אחד!!

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

איש קורא קינות ליד בית המקדש שנשרף

באהבה

קטע בו נלמד מהחיים כמה ה' אוהב אותנו ואיך אנחנו בונים את בית המקדש..

דילוג לתוכן