לחיות ברוגע (פעולה)

פעולה 1- נהג חדש
פעולה 2- הוראות הפעלה לדרך
פעולה 3- הפרעות קשב וריכוז
פעולה 5- הכח אצלי!

מטרת הפעולה:

החניכים ילמדו על מידת הסבלנות הנצרכת בזמן הנהיגה בכלים זעירים, וילמדו שהמהירות בזמן השימוש בדרך – יכולה להיות חלילה מסוכנת, ושעל ידי שימוש זהיר ומתון ניתן לנהוג בכלים הזעירים בצורה בטוחה ומוגנת.

עזרים:

• 2 כדורי צמר גפן
• 2 כפות חד פעמיות

שלב א'- משחק צמר הגפן וכפית:

המדריך מחלק את החניכים לשתי קבוצות, כאשר כל קבוצה מקבלת חתיכת צמר גפן וכף חד פעמית. כעת כל קבוצה עומדת בתור, ולפי הסדר של התור הקבוצה צריכה שכל אחד ממנה יעבור מסלול שהמדריך יגדיר מראש, כאשר את הכף עם צמר הגפן מותר להחזיק באמצעות הפה בלבד. שני המתמודדים (אחד מכל קבוצה) צריכים ללכת בזהירות, מבלי שהם מפילים את הצמר גפן על הרצפה. אם הצמר גפן נפל – המתמודד צריך לחזור לתחילת המסלול ולנסות שוב. הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שכל המשתתפים בה הצליחו לעבור את המסלול עם הצמר גפן על הכפית מבלי שהיא נפלה על הרצפה.

שלב ב'- העברת המסר:

אחרי שהחניכים הרגישו את ההשלכה של הליכה מהירה, שהיא גורמת לצמר גפן ליפול ולהיפסל, המדריך יאמר לחניכים: מהמשחק הזה למדנו שדווקא אם נמהר – לא נצליח להגיע אל היעד. וכמו שבמשחק המהירות גרמה לצמר גפן ליפול כי לא שמנו לב אליו אלא היינו מרוכזים להגיע מהר לסוף המסלול, כך גם בזמן הנהיגה בכלים זעירים – המהירות וריצה לא בטוחה יכולה לגרום לתאונה, להיתקל בחפץ, ליפול מהמדרכה או חלילה לחצות מעבר חציה/רמזור מבלי להסתכל. ולכן בזמן הנהיגה בדרך כדאי להשתמש באופן של "לאט אבל בטוח", או כמו שאוהבים להגיד "עדיף לאבד רגע בחיים, מאשר לאבד את החיים ברגע".

שלב ג'- משחק "לספור עד 10":

כל החניכים יושבים במעגל, והמדריך אומר להם את המשימה: עליכם לספור עד 10 מבלי ששני אנשים יגידו יחד ספרה, וכמובן ללא תיאום, אלא כל אחד אומר מתי שהוא רוצה. אם שני חניכים אמרו יחד את אותו מספר, מתחילים מהתחלה.

שלה ד'- סיפור ושיתוף:

המדריך יספר לחניכים את הסיפור הבא:

"אישה אחת צעדה בסופרמרקט מאחורי אמא וילדה בת שלוש, שישבה בתוך עגלת הקניות. כשהן עברו ליד מדף העוגיות, הילדה ביקשה עוגיות והאמא אמרה: "לא"!

הילדה התחילה ליילל ולצעוק ולהקים מהומה, אבל האמא שמרה על שלוות רוחה ורק אמרה בנחת: "או-קיי טליה, נשארה לנו רק עוד חצי שורת מדפים של עוגיות, תיכף נסיים כאן, אל תתרגזי, רק עוד טיפה". הן סיימו את שורת העוגיות והמשיכו הלאה, תוך דקות הגיעו לשורת המדפים עמוסי הממתקים. הילדה החלה לצעוק ולדרוש ממתקים. האמא סירבה לקנות לה. הילדה התחילה לרקוע ברגליים ולהשתולל, אבל האמא לא איבדה את העשתונות: "די, טליה, די, אל תתרגזי. לא נשאר לנו עוד הרבה. עוד שתי שורות ואנחנו מסיימות את הקניה. תהיי סבלנית, רק עוד טיפה". כשהגיעו אל הקופה כדי לשלם על המצרכים, נתקלה מבטה של הילדה במסטיקים הצבעוניים והיא דרשה בתוקף מסטיק, כשאמה השיבה בשלילה, עשתה שם הילדה סצנה קולנית של בכי וצעקות והאמא דיברה בקול רגוע ושקט: "טליה, לא להתרגז. אנחנו תכף מסיימות כאן, חמש דקות ואנחנו בחוץ ואז ניסע הביתה ותוכלי ללכת לנוח".

האמא סיימה לשלם ויצאה מהסופרמרקט אל מכוניתה, האישה הלכה אחריהן והייתה עדה לכל שהתרחש. היא יצאה לעברן ופנתה לאם: "תסלחי לי גברתי, לא יכולתי שלא לשים לב כיצד שמרת על קור רוחך, אני חייבת להחמיא לך על הדרך שבה התנהגת עם טליה הקטנה".

נתנה בה האמא מבט מחוייך ואמרה: "לקטנה קוראים רעות… טליה זו אני".

אחרי הסיפור, המדריך יאמר לחניכים: במשחק לספור עד עשר, רצינו לגמור לספור ולכן אמרנו מהר את המספרים, אבל אז נפסלנו כי מרוב מהירות שני חניכים אמרו ביחד, אבל אם היינו מחכים שניה לפני כל מספר, והיינו רואים שאף אחד לו אומר את המספר – ורק אז היינו אומרים אותו, היינו יכולים לגמור לספור מהר יותר. ועכשיו אתם כנראה קצת מתחרטים שאמרתם מהר את המספרים.

גם טליה (האמא של הילדה) עזרה לעצמה לא להתעצבן, כי אם היא הייתה מתעצבנת היא הייתה יכולה לצעוק על הילדה, וזה דבר שהיא לא רוצה והיא בטח תתחרט עליו.

וכעת המדריך ישאל את החניכים: "האם גם אתם מיהרתם פעם לאן שהוא, להגיד משהו, לעשות דבר כל שהוא, והתחרטתם עליו"?!

אחרי שהחניכים ישתפו ויספרו כרצונם, יאמר המדריך: בזמן הנהיגה בכלים זהירים יכול להיות שאנחנו באמת מאוד נמהר להגיע לייעד, אבל אם נבצע פעילות מתוך מהירות – זה יכול לגרום למשהו שאחרי זה מאוד נצטער עליו ולא בטוח שנוכל לתקן זאת בזמן הקרוב. לדוגמא: אדם שנסע מהר ורצה לרדת מהמדרכה לכביש ובטעות פספס מדרגה של מדרכה, ובגלל זה נשברה לו הרגל והוא היה חודשיים עם גבס – הוא בהחלט מצטער על כך שהוא מיהר ולא השתמש בדרך בזהירות. וכמובן אם ח"ו הוא היה בתאונה… ולכן חשוב לנהוג בכלים הזעירים מתוך מתינות וסבלנות, גם אם אנחנו מאוד ממהרים ורוצים להגיע בהקדם ליעד שלנו.

שלב ה'- משחק "פריז":

המדריך ישמיע לחניכים מוזיקה קצבית ויבקש מהחניכים לרקוד במרחב, וכאשר המדריך מפסיק את השיר כולם צריכים להישאר במצב של "פריז" (הקפאת המצב הנוכחי כמו שהוא), חניך שזז ולא הצליח להישאר בדיוק בתנוחה בה נעצר השיר – נפסל.

בסופו של המשחק המדריך יסביר לחניכים: גם במשחק "פריז" המטרה היא לרקוד, אלא שהעצירה הפתאומית כאשר השיר נעצר, גורמת לנו להיעצר בתנוחות לא רגילות ואנו זזים מתוך חוסר יציבות – ונפסלים. כך גם בזמן הנהיגה בכלים זעירים, עצירות פתאומיות כאשר אנו משתמשים בדרך במהירות לא סבירה מול תנאי השטח, יכולה לגרום לנו להיכנס למצבים מסוכנים ח"ו, ולכן חשוב שבזמן שאנו נוהגים בכלים זעירים בדרך – לתכנן נכון את מהירות הנסיעה שתתאים למקום בו אנחנו צועדים על מנת להימנע מתקלות וסכנות.

סיכום:

בפעילות זו נוכחנו לדעת שדווקא המהירות להגיע ליעד אליו אנו מעוניינים להגיע יכולה לגרום לנו להיפסל, גם במשחק צמר גפן וכפית, גם במשחק לספור עד עשר וגם בפריז, בכולם היינו צריכים להיות זהירים ומחושבים. באופן דומה צריכה להיות הנהיגה שלנו בדרך על ידי כלים זעירים, הזהירות שלנו בזמן הנהיגה, תביא אותנו אל היעד בצורה מהירה ובטוחה יותר.

וכמו שבסיפור האמא הרגיעה את עצמה, וכך היא לא כעסה על הילדה וסיימה את הקניות רגועה ושלווה. ככה גם אנחנו צריכים להיעזר בכל מה שאנחנו יכולים על מנת שבזמן הנהיגה בכלים זעירים נהיה רגועים ולא נהיה לחוצים.

העשרה למעוניינים:

צפייה ודיון משותף:
אם מתאים לפי אופי החניכים ולפי הזמן, המדריך יראה את הסרטונים הנמצאים בקישורים הבאים:

בסרטונים אלו מוצגים מציאויות חיים שבהחלט פוגשות את כולנו, הראשון הינו סיפור אמיתי על מהירות בזמן הריצה למקלט כאשר נשמעת אזעקה, והשני הוא מצויר ומדבר על מציאות שאנו רוצים להגיע לגלידה כאשר חם לנו.

אחרי הצפייה בסרטון, המדריך ישאל את החניכים: האם לדעתכם גם לכם יכולה לקרות מציאות כזו? כיצד תקבלו על עצמכם להתנהג מכאן ולהבא כאשר תתקלו במציאות שתרצו לרוץ בשביל להספיק משהו, בעקבות הצפייה בסרטונים אלו?!