אל המדריך
לאחר שבשבוע שעבר למדנו והעמקנו בראיית הטוב הקיים המציאות, השבוע נעמת את העיקרון הזה מול ההבנה שהייסורים הם מנת חלקם של כל יושבי העולם, ובמיוחד של עם ישראל לכל אורך ההיסטוריה, וכפי שמציפה המלחמה בימינו ממש. בפעולה זו נרצה לברר בצורה עמוקה מדוע יש רע בעולם. נערוך דיון בנושא, וננתב אותו להבנה שחז"ל אמרו במדרש שמידת הייסורים נחשבת חלק ממידת 'טוב מאוד', משום שהם נועדו לאתגר את הטוב וממילא להוציא מאיתנו יותר כוחות ועוצמות. בדיוק כפי שבמלחמה הנוכחית – למרות שהיא קשה ונוראית עם מחירים גדולים, אבל מתוכה עם ישראל מגלה כוחות ועוצמות, כך שהייסורים הם "טוב מאוד", כלומר הם גורמים להוציא את הטוב ולגלות אותו בפועל מהמקומות הכי עמוקים שלו. נחדד עיקרון זה בעיקר בהיבט הלאומי ונעצים את הטוב הגדול הפורח דווקא מההתמודדויות הלאומיות הקיימות בתקופה זו.
שלבי הפעולה:
- הפרפר והגולם
- קפוץ לי
- איך צומח שתיל?
שלב א'- הפרפר והגולם
בפתיחת הפעולה נשב יחד במעגל, ונשאל את המשתתפים את השאלה הבאה: ראינו שבוע שעבר שהקב"ה ברא עולם טוב והוא מקדם אותו תמיד לטוב. ואנו מאמינים שהקב"ה הוא טוב ומטיב, ושהוא כל יכול, ואם כן – מדוע הוא ברא קשיים? מדוע הוא לא היה יכול לברוא עולם שבו הכל טוב ואין שום ייסורים ואתגרים?
ניתן למשתתפים זמן לחשוב ולענות כפי דעתם ומחשבתם, כאשר בסוף סבב התשובות ולפני הסיכום נבקש להקריא למשתתפים את הסיפור 'הפרפר והגולם' בנספח א.
לאחר קריאת הסיפור נסכם את התשובות שהמשתתפים ענו ונגדיר זאת כך: אף על פי שריבונו של עולם וודאי הינו כל יכול, אך הוא מציב בפנינו אתגרים משום שהוא רוצה לפתח אותנו, ולכן הקשיים שבהם אנו נתקלים ומתמודדים מולם – גורמים לנו להתפתח, להשתכלל ולדייק את התכונות האישיות והמידותיות שלנו. כך יוצא שדווקא הדבר שנראה הכי גרוע מבחינתנו, עשוי להיות קרש הקפיצה החשוב ביותר בחיינו, משום שהקושי הוא פשוט האימון שמחזק את שרירי הכנפיים שלנו, רגע לפני שאנו מצליחים להמריא מעלה, אל חיים טובים יותר. עיקרון זה נכון כלפי החיים הפרטיים שלנו, ונכון שבעתיים כלפי כל מה שעם ישראל עובר לאורך שנות הגלות – ובמיוחד בתקופת המלחמה, כפי שמיד נראה.
שלב ב'- קפוץ לי
לאחר הדיון, הסיפור והשיתוף, נבקש מהמשתתפים לשחק את המשחק "קפוץ לי". מהלך המשחק: נבקש מהמשתתפים להגיד בקול כמה פעמים לדעתם הם מסוגלים לקפוץ על רגל אחת, במשך דקה?! (בדרך כלל התשובות יהיו בין 50 ל70…). כעת נבקש מכל המשתתפים לקפוץ על רגל אחת במשך דקה, התוצאה תהיה הרבה מעבר למה שהם חשבו (בדרך כלל בין 130 ל180).
לאחר שכולם יישבו חזרה, נאמר למשתתפים שכבר נחזור למשחק, וכעת נקריא למשתתפים את המדרש הבא: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית א, לא) אָמַר רַב הוּנָא: הִנֵּה טוֹב מְאֹד – זוֹ מִדַּת הַטּוֹב, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד – זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין. וְכִי מִדַּת יִסּוּרִין טוֹבָה מְאֹד, אֶתְמְהָא?! אֶלָּא שֶׁעַל יָדֶיהָ הַבְּרִיּוֹת בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא" (בראשית רבה ט, ח).
נבקש מהמשתתפים להציע רעיונות כיצד להבין את המדרש – שהייסורים מכונים "טוב מאוד", בדגש על מציאות החיים כיום בזמן המלחמה?
לאחר שנאסוף את תשובותיהם, נשקף למשתתפים – לפני המשחק עצמו, לקפוץ על הרגל האחת היה נראה בראש שלנו כאתגר קשה שלא ניתן להצליח יותר מקפיצה אחת בשניה. אך דווקא כאשר התמודדנו בפועל עם האתגר גילינו שאנו מסוגלים להוציא מעצמנו הרבה יותר ממה שציפינו ורק הראש שלנו הגביל אותנו. דווקא ע"י האתגר וההתמודדות בפועל אנחנו מוציאים מאיתנו דברים טובים שלא היינו יכולים לדעת שהם קיימים בנו ללא ההתמודדות. זוהי הסיבה הפנימית שהייסורים נקראים טוב מאוד, משום שהם מוציאים מאיתנו – כיחיד וכאומה, כוחות נפש שללא הייסורים לא היו יכולים להתגלות. ואף במלחמה הנוכחית – נכון שהיא קשה וכואבת, אך היא גם יצרה מציאות חיים שעם שלם הוציא מעצמו תכונות עילאיות ונפלאות! בתקופת המלחמה ראינו כמות אדירה של חסד ותרומה אין סופית לחיילי צה"ל ומשפחות השכול, שמענו על סיפורי גבורה ומסירות מופתיים שהגיעו מהמקומות הכי עמוקים בנפש, אנו עדים להתחזקות רוחנית והתקרבות למסורת בעם ואפילו של החטופים בשבי, ומחקרים מגלים שדווקא בשעת המשבר הזו העם מפתח חוסן אישי ולאומי שאין כדוגמתו (כותרות של כתבות בנושאים אלו מובאים בנספח ב), ולכן למרות שהמלחמה מצד עצמה היא בוודאי קשה ונוראית עם מחירים גדולים, אבל מתוכה עם ישראל מגלה כוחות ועוצמות, כך שהייסורים הם "טוב מאוד", כלומר הם גורמים להוציא את הטוב שלנו כעם ולגלות אותו בפועל מהמקומות הכי עמוקים שלנו, כפי שאמר זאב ז'בוטינסקי:
"רעה היא מלחמה, רעה ומאוסה, אבל האנשים במלחמה יפים לעיתים יותר מאשר בחיי היום-יום". עיקרון זה נכון הן לאנשים והן לעם שמוציא מעצמו את החלקים היפים שבו החוצה דווקא בזמן מלחמה.
שלב ג'- איך צומח שתיל?
לסיום הפעולה, נקריא למשתתפים את הקטע הבא:
"בעקבתא דמשיחא שהחשך יכסה ארץ, הרי כל זה הכנה לגילוי הגדול שעתיד להיות שתמלא הארץ דעה את ה'. שכל כמה שהגילוי יותר גדול רבה יותר החשכות מקודם. והביאור בזה, לפי שכך ברא ה' יתברך את סדר הבריאה, שקודם כל צמיחה יש העדר, שההעדר מסייע לצמיחה. וכדרך גרעין הזרע שזורעים באדמה, שמקודם הוא נרקב לגמרי עד שלא נשאר בו כי אם קוסטא דחיותא (פירוש: נקודת יסוד החיים), ורק אז מתחלת הצמיחה. וקודם שנרקב אין הצמיחה יכולה להתחיל, ואם נרקב לגמרי עד שאין בו כבר אפילו קוסטא דחיותא, אזי כבר אין לו תקנה, כך שזמן התחדשות הצמיחה הוא בעת שהגרעין רקוב לגמרי ונשארה בו רק קוסטא דחיותא. וכן הוא בכלל ישראל שקודם כל צמיחה וגילוי של אור עברו מקודם תקופה של חשכות גדולה, עד שנתגלתה הקוסטא דחיותא של חלק ה' עמו, היא הנקודה הנצחית שתמיד מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, שמנקודה זו צומח ועולה אור חדש, ובלא ההעדר מקודם אי אפשר היה בכלל להמשיך את גילוי האור הגדול. וזהו מן המיצר קראתי יה', שהמצב של חשכות והעדר הוא גופא הסיבה שמביא וממשיך בחינת ענני במרחב יה' ". (חוברת מאמרי חנוכה עמוד נה-נו)
סיכום – בשלב זה נסכם את הפעולה ונאמר:
התחלנו את החודש ארגון בשבוע שעבר עם ההבנה שעלינו להכיר בטוב הקיים במציאות ובכך שהקב"ה מצעיד את העולם תמיד למקום טוב. השבוע ביררנו את השאלה – אם אכן העולם הוא טוב, מדוע יש ייסורים בעולם, ובמיוחד כיצד הטוב הזה מתגלה בתוך תקופת המלחמה בה אנו נמצאים? הבנו שהייסורים הם אתגרים שנועדו לפתח אותנו ולשכלל אותנו, גם ברובד האישי וגם ברובד הלאומי, כך שתמיד הייסורים פיתחו בנו תכונות לאומיות ואמוניות שמבלעדיהם לא היינו מסוגלים לפתח אותן. הרחבת המבט הזה – לראות את הטוב הלאומי הקיים וצומח גם בתוך תקופת המלחמה כמו ההתחזקות דתית, מעשי החסד ומסירות הנפש, זהו חלק בלתי נפרד בהכרת הטוב האלוקי הקיים במציאות. עיקרון זה – שהייסורים מולידים גם הם דבר טוב, מכונה על ידי חז"ל "טוב מאוד", משום שהצמיחה של הטוב דרך הייסורים הינה עצה עמוקה של הבורא החפץ בטובתנו ורוצה לפתח אותנו בצורה עילאית, וזוהי הסיבה לייסורים העוברים עלינו כעם מאז ועד היום – כך שמכל תקופה, צמחנו, השתכללנו, ובנינו קומה נוספת – רוחנית, אמונית ולאומית.
מערך פעולות "מאמינים בטוב"
שבוע ראשון – עניין של זווית- חבב – כל מי שפעל עם א-ל
שבוע שני – טוב ה‘ לכל
גלעד ודביר – להאיר מתוך חשיכה
הראל ונווה – ויהי ערב ויהי בוקר
מעוז ונחלה – המקפצה הגדולה
חבב – והנה טוב מאוד
שבוע שלישי – ובטוב העולם נידון – חבב – אור חוזר
שבוע רביעי – טוב עין הוא יבורך – חבב – מחשבה יוצרת מציאות


