מחלקת הדרכה

נושא: בין אדם לחברו
תת נושא: בין אדם לחברוהשבויים והנעדרים
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

הנתונים בצרה ובשביה(פעולה)

מתאים ל: שבת


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


פולארד – כך תראה החזרה הביתה! (סרטון)


השבויים והנעדרים- מידע


 


 


 


 

החניכים יזדהו עם כאב המשפחות שקרוביהן נעדרים,


יכירו את קשייהם של החטופים עצמם ויזדהו עם הקושי שלהם כשבויים בארץ אויב.


 



 



  • חוט צמר, כרטיסי קצוות לשלב א'


  • כרטיסי "זכויות" לשלב ב'


  • כרטיסי דיון לשלב ג'

 


 

"דאגה בלב איש" – על הדאגה לשלום החטופים


המדריך ימתח קו לאורך החדר בעזרת חוט צמר ארוך, ויסביר לחניכים כי זהו "ציר הדאגה".


בקצה האחד של הציר יניח המדריך היגד "לא דואג בכלל", ובקצהו השני "דואג מאוד מאוד", וביניהם – דרגות ביניים.


המדריך יספר לחניכים כמה מקרים מדאיגים, ויבקש מהם לקום ולמקם את עצמם בעמידה על מקום מתאים בציר הדאגה,


לגבי כל מקרה.





  • מקרה 1: אחותך בת ה-4 ירדה לשחק בגן המשחקים ונעלמה. כבר שעה שלמה שלא יודעים היכן היא.


  • מקרה 2: חבר טוב שלך חולה בדלקת ריאות. כבר שבועיים שהוא משתעל קשות והחום גבוה. הוא נוטל אנטיביוטיקה לפי מרשם רופא.


  • מקרה 3: חבר טוב שלך חולה במחלה לא ידועה. כבר שבועיים שהוא משתעל קשות והחום גבוה מאוד, ולא יודעים מה זה.


  • מקרה 4: חבר טוב שלך חולה במחלה ידועה, חשוכת מרפא


  • מקרה 5: אביך יצא למילואים, למבצע צבאי באזור עזה. כבר שלושה ימים שלא דיברתם.


  • מקרה 6: שכן יצא למילואים לאותו המבצע…


  • מקרה 7: חייל ישראלי יצא למילואים למבצע צבאי מסוכן. במהלך המבצע חטף אותו ארגון טרור, ולא יודעים היכן הוא.


  • מקרה 8: במהלך טיול הלכ/ה לאיבוד חבר/ה לשבט, ולא מוצאים אותו/ה.


  • מקרה 9: במהלך טיול הלכ/ה לאיבוד חניכ/ה שלך, ואת/ה לא מוצא/ת אותו/ה


  • מקרה 10: במהלך טיול נתקלת בשור בר, והוא מתקדם אליך תוך השמעת נהמות מפחידות…


במהלך הפעילות, ייגש המדריך לחניכים באופן אקראי, וינסה לברר למה בחרו למקם את עצמם דווקא באותה הנקודה על הציר.


 


לאחר הפעילות נשאל את החניכים:


מה השפיע על המיקום שלכם על הציר, כלומר על מידת הדאגה שלכם?


מה בעצם יוצר דאגה ומשפיע עליה?



נקודות שחשוב שיעלו לדיון הן:


– נוכחות של סכנה


– כמות הזמן שנמשכת בה הסכנה (כמה שעות או שבועות זה כבר נמשך…)


– מידת הידיעה והוודאות שיש לגבי הסכנה (יודעים מה היא המחלה, או לא יודעים…)


– מידת הקרבה לאדם הנתון בסכנה (אבא, חבר, שכן…)


– מידת האחריות שלך לביטחון האדם הנתון בסכנה (חניך שלך, חבר לשבט)



נמשיך ונשאל:


מבין גורמי הדאגה שהזכרנו, אילו גורמים קשורים לדאגה לשלומם של השבויים והנעדרים?


המדריך יסביר כי הדאגה לשלום החטופים שלנו עומדת בכל הקריטריונים להיות דאגה ברמה קשה במיוחד:


 החטופים נתונים בידיהם של ארגוני טרור, בסכנה תמידית לבריאותם ולחייהם, הם נמצאים שם כבר זמן רב מאוד,


איננו יודעים מה עובר עליהם, כיצד מתייחסים אליהם, והאם ומתי יחזרו… בני משפחות החטופים,


שנמצאים בדרגת הקרבה המשפחתית הגדולה ביותר לחטופים חיים יום יום במצב של דאגה מטריפה שאין לה סוף.


 


 



 


"בלי חוקים ובלי זכויות" – על חיי השבוי בכלא


המדריך יסביר לחניכים כי קיימות כמה זכויות בסיסיות שכל אדם זכאי להן.


במרכז המעגל יניח המדריך כרטיסים עם רשימת זכויות בסיסיות.


המדריך יבקש מכל חניך ליטול כרטיסייה עם זכות שאם היא הייתה נשללת ממנו או שהיה נפגע באופן כזה – חייו לא היו חיים.


נשאל את אותם החניכים למה בחרו דווקא בכרטיסייה זו, ומה כל כך נורא בחיים בלי אותה הזכות.



רשימת הזכויות:



  • עינוי באופן אכזרי ומשפיל
  • מאסר
  • גלות
  • להישפט במשפט ראווה
  • לא לראות בני משפחה קרובים
  • הגבלת חופש תנועה ומגורים בתוך כל מדינה
  • הזכות לעבור מארץ לארץ
  • חופש הדעה והביטוי
  • ביטחון סוציאלי
  • תנאי עבודה צודקים והוגנים והגנה מפני האבטלה
  • זמן למנוחה ולפנאי
  • רמת חיים נאותה
  • רעב
  • מחסור בלבוש
  • אי קבלת טיפול רפואי


לאחר סיום הסבב נשאל את החניכים


אילו זכויות מהזכויות שראינו נשמרות במצבם של השבויים?


נראה כי במצב של שבי כל אחת מהזכויות – שנראו לנו נוראות מספיק בפני עצמן –


חוברות יחד והופכות את חייו של השבוי לקשים מנשוא…



שלב ג': "מן החשכה" – מדבריהם של השבויים וקרוביהם


בשלב זה נרצה לחבר את החניכים לקשיים של החטופים ומשפחותיהם כפי שהם מספרים עליהם.


המדריך יחלק את החניכים לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיס עם דברים שנאמרו או נכתבו ע"י השבויים או קרוביהם.


כל קבוצה תדון בקצרה על הדברים שבידה.


 



קבוצה 1: יונתן פולארד


קטע מתוך ראיון שהתפרסם בעיתון "משפחה", יג' בניסן תשס"ג (2003)



"החיים שלי בכלא מזכירים את גלות מצרים.


ההשפלות הפיסיות שאני עובר הן גרועות יותר ממה שעברו ישראל במצרים.


 יש כאן סוהרים טובים וסוהרים רעים,


אולם השיטה שעומדת מאחורי חלוקת המטלות בכלא נועדה להשפיל את האדם עד עפר ולמנוע ממנו כל מחשבה על גאולה,


על שחרור. ההשפלה המוראלית היא גיהנום עלי אדמות.


לאורך 24 שעות ביממה אני שומע רעש שמעולם לא נפסק.


כדי לשרוד אני חי בארץ חלומות פרטית שלי, בה אני בונה מפעלים דמיוניים.


כשאני לובש כיפה אני מסמל שאני מפחד אך ורק מה', וזה מה שאני מרגיש.


 שיהודי צריך לעשות רק את הטוב ואת הרע בעיני ה'…"


שאלות לדיון:


1. מה הכי קשה לפולארד בכלא?


2. מה היא הדרך שלו להתמודד עם הקושי?


 



קבוצה 2: תמי ארד


קטע מתוך המכתב שכתבה רעייתו של רון ארד – תמי ארד, לראש הממשלה אהוד אולמרט



"אני מתבוננת במראה בכל בוקר, ובניגוד אליך ולשריך אני חיה עם רגשות אשם.


כשלתי, לא הצלחתי להשפיע על קודמיכם בזמן שאולי ניתן היה להשיב את רון הביתה חי.


… אני יכולה לעתור רק בשם עצמי, להתוודות על תחושת ההחמצה והאובדן הלא נסלחת כשיקירך חי,


נושם, מתאווה למשפחתו, נעזב לגורלו.


את ארשת פניו של רון כפי שהצטיירה מתוך תמונותיו מהשבי נצרתי עמוק בליבי.


 זה לא היה רון שהכרתי הדעתן, הגאה, עם הדימוי העצמי של מדען חלל, כי בשבי אין גאווה,


בשבי יש רק אקדח שמוצמד לרקה. רון לא חזר. 22 שנים, ואין תשובה. 22 שנים,


ורון לא הצליח להתבשם מהמאמצים להשיבו, כי הם נעשו מאוחר מדי.


אסור שהטעויות שנעשו עם רון יחזרו על עצמם עם גלעד…."


שאלות לדיון:


1. התבוננו בתמונת רון ארד מהכלא, ולפני שנפל בשבי. למה מתכוונת רעייתו כשהיא אומרת ש"זה לא היה רון שהכרתי – הדעתן, הגאה…"?


2. במה מאשימה תמי את עצמה?


3. מה היא התחושה איתה חיה תמי עד היום?



*התמונות בקובץ המצורף.



 





קבוצה 3: גלעד שליט


מכתב שכתב להוריו מן הכלא:


*מצ"ב בקובץ המצורף





שאלות לדיון:


1. נסו לשער מה הם הקשיים הבריאותיים והנפשיים שמהם סובל גלעד.


3. מה מחזיק את גלעד? כיצד הוא מתמודד עם קשייו?



קבוצה 4: זכריה באומל


קטע מתוך דברים שאמר יונה באומל, אביו של הנעדר זכריה באומל, תמוז תשס"ז:



"…אם היינו טוענים לפני 20 שנה שממשלת ישראל הונתה אותנו, אף אחד לא היה מאמין.


עכשיו, כשכולם רואים מה עושים למשפחת שליט, אתם בטח יכולים להבין על מה אני מדבר.


אנחנו אוהבים את החיילים והקצינים,


 אבל שונאים שנאה גדולה את כל מי שניסה לטייח את הסיפור שלנו וטען שהבנים מתים ושחבל על הזמן והמאמץ


כל הטיפול של המדינה בנושא היה ועודנו לא מספק ולא רגיש:


לא הקשיבו לנו, סיפקו לנו מידע לא נכון, הונו אותנו והוליכו אותנו שולל


ממשלת ישראל לא למדה את הלקח, והיא נוהגת כיום באותה צורה כלפי משפחת שליט.


מדברים בשלושה קולות – אחד במשא ומתן, אחד בתקשורת ואחד עם המשפחה".


שאלות לדיון:


1. מה טוען אביו של זכריה נגד המדינה?


2. אביו של זכריה מדבר על אהבה ועל שנאה: מה לדעתכם מרגיש אדם החווה את שני הרגשות האלו בו זמנית?



לאחר שהקבוצות תסיימנה את הדיון בתוכן, נחזור למליאה. נבקש מכל קבוצה לשתף את כלל השבט בדברים שקראה,


 ולציין מה התחדש לה על חיי השבויים או קרוביהם.


לאחר סבב בקבוצות נראה כי הקשיים שהשבויים וקרוביהם מתמודדים איתם מורכבים ורבים. עצם הדאגה,


המאבק לשחרורם, והניסיון להמשיך ולשרוד מחלחל לכל רובדי החיים ומשאיר את רישומו בנפשותיהם.


 


 


 

ראינו כי הדאגה של בני משפחות החטופים והשבויים היא עמוקה וכואבת, שכן הם נמצאים במקומות של סכנה וודאית,


איננו יודעים היכן הם, ובני המשפחה חשים באחריות אישית לשלומם. המשכנו וראינו עד כמה חייהם של החטופים אינם חיים –


כל אחת מהזכויות שנשללת מהם היא אובדן עצום בפני עצמו.


בשלב השלישי ראינו עם מה מתמודדים החטופים ובני משפחותיהם יום יום, כיצד הם מתמודדים ובמה משפיעה ההתמודדות על חייהם.


 


 


אין הערות מיוחדות.


 


 



 


 


תיוג: פדיון שבויים, פידיון שבוים, להציל את השבויים, הצלת שבויים, חטופים, חטוף, שבוי, שבויי, יהונתן פולארד, יונתן פולארד, גלעד שליט, אברהם אבינו, פדיון שבויים לאורך ההיסטוריה, ערבות הדדית, עם ישראל, עמ"י, אחריות לאומית.


 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

פעולה חדשה באתר
היו הראשונים לראות >>