נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם ערב שבת,
ולמוצאי שבת – נוטלין אותה הימנו, שנאמר 'שבת וינפש' – וי אבדה נפש.
מפרש רש"י:
נשמה יתירה – רוחב לב למנוחה ולשמחה, ולהיות פתוח לרווחה, ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו.
(תלמוד בבלי ביצה דף ט"ז עמ' א')
רשב"י ורומא
מקור עוסק בגדולי ישראל.
סיפורם של רשב"י ובנו
