נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם ערב שבת,
ולמוצאי שבת – נוטלין אותה הימנו, שנאמר 'שבת וינפש' – וי אבדה נפש.
מפרש רש"י:
נשמה יתירה – רוחב לב למנוחה ולשמחה, ולהיות פתוח לרווחה, ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו.
(תלמוד בבלי ביצה דף ט"ז עמ' א')
עם קדוש
מקור עוסק בקדושת עם ישראל.
'הדגשת הפניה לכל באה לומר שהדרישה "קדושים תהיו" אכן שייכת לכולם.
אין היא עניין ליחידים, אלא לכל אחד ואחד מישראל. כולכם תהיו קדושים'
