חצי הכוס המלאה(פעולה)

מטרות הפעולה:

1. החניכים יבינו שישנם כמה אופנים בהם ניתן לראות אדם או מציאות.

2. החניכים יבחינו בכך שלעתים אנו נוטים לראות את המציאות בשחור ולהסתכל על מה שאין.

3. החניכים יבינו שהדרך בה אנו מסתכלים על המציאות, משפיעה על המציאות ועלינו.

עזרים:

• התמונות שבנספח א’ מצולמות בהגדלה וגזורות כל אחת בנפרד.
• לוח משחק “סולמות וחבלים” (נספח ב’) מצויר על בריסטול גדול.
• חיילי משחק כמספר החניכים וקובייה (אפשר שתיים).
• צ’ופר: “כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים” (רשות).

נראה לחניכים את תמונות הדו-משמעות (נספח א’), אחת אחרי השנייה, ונבקש מהם לומר מה הם רואים בתמונה.

לאחר שיענו, נראה לחניכים שבכל תמונה אפשר לראות שני דברים.

נשאל את החניכים:

• מדוע לא ראינו מיד את שתי האפשרויות בכל תמונה?
• מדוע לא כולנו ראינו את אותו הדבר בכל תמונה?

נסכם סיכום ביניים:

מה שאנו רואים תלוי בצורת ההסתכלות שלנו. לכל אחד צורת הסתכלות שונה על המציאות,

 ואף לאותו בן-אדם יכולות להיות כמה אופנים בהם הוא יכול לראות אדם או מציאות.

נקרא לחניכים קטעים מסיפור החכם והתם של רבי נחמן מברסלב.

לחילופין, ניתן לספר בעל-פה או להציג אותם כהצגה.

נסביר בקצרה שזהו סיפור של רבי נחמן שבו מתוארים שני אנשים: אחד תם- אדם תמים מאוד,

 לא מלומד ועני; ואחד חכם- אדם משכיל ועשיר.

קטע ראשון (תיאור התם):

ומנהגו היה, שהיה תמיד בשמחה גדולה מאוד והיה רק מלא שמחה תמיד. והיו לו כל המאכלים וכל המשקאות וכל המלבושים.

 והיה אומר לאשתו: “אשתי, הגישי לי בבקשה אוכל”, והיתה אשתו נותנת לו חתיכת לחם, ואכל.

 אחר כך היה אומר: “תני לי את הרוטב עם הקטניות”, והיתה חותכת לו עוד חתיכת לחם, ואכל.

 והיה משבח ואומר: “כמה יפה וטוב מאוד הרוטב הזה”. וכן היה מבקש ליתן לו הבשר ושאר מאכלים טובים כיוצא בזה,

 ובעד כל מאכל ומאכל היתה נותנת לו חתיכת לחם, והוא היה מתענג מאוד מזה, ושיבח מאוד את אותו המאכל,

כמה הוא מתוקן וטוב, כאילו היה אוכל אותו המאכל ממש, ובאמת היה מרגיש באכילתו הלחם טעם כל מאכל ומאכל שהיה רוצה,

מחמת תמימותו ושמחתו הגדולה.

קטע שני (תיאור החכם):

והחכם היה מלא ייסורים תמיד. כשהיה צריך למשל למלבוש קרא לחייט ויגע עימו עד שלימדו לעשות המלבוש כרצונו.

רק כנף אחת של הבגד שגה בה החייט ולא עשה אותה כראוי.

 והחכם היה מצטער מאוד, כי היה יודע בעצמו שאף שבאותו מקום הוא (המלבוש) יפה,

 הרי זה מפני שהאנשים פה אינם מבינים בכך, אבל אם הייתי במדינה אחרת, חשובה יותר,

הייתי לשחוק עם המלבוש הזה, והיה מלא ייסורים תמיד.

נשאל את החניכים:

• מי משתי הדמויות מוכשר יותר ובעל אמצעים רבים יותר?
• למי יותר טוב בחיים? מדוע?
• כמו מי משניהם היינו רוצים להיות?
• האם קורה לנו לפעמים שאנו מתנהגים כמו החכם? שיש לנו הרבה ואנו רואים רק את מה שאין? (ניתן לבקש דוגמאות)

נסכם סיכום ביניים:

על אף שהתם עני מרוד וכל מאכליו הם רק חתיכת לחם, הוא מצליח לטעום בה את כל המאכלים ולהיות שמח תמיד,

כיוון שהסתכלותו על החיים היא שמחה. החכם, לעומתו, תמיד מלא ייסורים, כי לא משנה כמה יש לו,

הוא מסתכל תמיד על מה שאין, על מה שחסר וכך הוא תמיד עצוב. וודאי שהיינו מעדיפים להיות כמו התם,

שמחים תמיד, אך כמה פעמים קורה לנו שאנו מתנהגים כמו החכם?

שלב ג’:

המיוחד בלוח זה הוא שהסולם והחבל יוצאים מאותה הנקודה.

נסביר את הוראות המשחק: כל חניך בתורו מטיל את הקובייה/קוביות ומתקדם לפי המספר שקיבל.

כאשר חניך מגיע לכוכב, הוא מקבל סיטואציה. אם האירוע נראה לו טוב, הוא עולה בסולם.

אם האירוע נראה לו רע, הוא יורד בחבל. נדגיש לחניכים שעליהם לנמק כל החלטה.

מנצח, החניך שהגיע לסוף הלוח.

האירועים (ניתן להוסיף עוד כיד הדימיון):

1. נכשלתי במבחן.

2. אמי הענישה אותי לא לשחק במחשב שבועיים.

3. פספסתי את ההסעה למסע סוכות.

4. אחי הקטן קלקל לי את המשחק שאני הכי אוהב.

5. המורה הושיב אותי ליד תלמיד חדש.

6. החזרתי ספר באיחור לספריה וקיבלתי קנס.

7. ביום הראשון לחופש הגדול נהייתי חולה.

8. איבדתי את הארנק.

9. שברתי את הרגל במשחק כדורגל.

10. משפחתי עברה דירה לעיר אחרת.

נסכם את המשחק:

ראינו שבכל אירוע, אם נתאמץ, נוכל למצוא גם דברים טובים.

בתחילת הפעולה ראינו איך ניתן להסתכל על מציאות באופנים שונים ולמצוא בה דברים שונים.

בסיפור החכם והתם ראינו איך הכל תלוי בהסתכלות שלנו. אם נסתכל על המציאות בעין טובה,

הכל ייראה לנו טוב ואם נסתכל על המציאות בעין רעה הכל ייראה לנו רע.

בחלק השלישי ראינו איך גם אנחנו מסוגלים למצוא טוב בכל מציאות.

ניתן להוסיף שזו היתה אחת ממעלותיו של הרב קוק- להסתכל על המציאות בעין טובה.

אחת מאמרותיו היא: “כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים”.

כשאנו מרגילים את עצמנו לראות טוב, אפילו שמיים מעורפלים, ייראו לנו מאירים.

צ’ופר

לסיום- ניתן לחלק צ’ופר עם האמרה “כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים” (הרב קוק).