בכל נפשך

כשהוציאוהו לר' עקיבא להריגה,

זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקאות של ברזל.

והיה מתכוין לקבל עליו עול מלכות שמים באהבה.

אמרו לו תלמידיו: רבנו עד כאן.

אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה "בכל נפשך" – ואפילו הוא נוטל את נפשך. אמרתי מתי יבוא ליידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?

היה מאריך ב'אחד' עד שיצאה נשמתו באחד.

יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצתה נשמתך באחד.

                                                                                                (ברכות סא, ע"ב)