כשהוציאוהו לר' עקיבא להריגה,
זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקאות של ברזל.
והיה מתכוין לקבל עליו עול מלכות שמים באהבה.
אמרו לו תלמידיו: רבנו עד כאן.
אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה "בכל נפשך" – ואפילו הוא נוטל את נפשך. אמרתי מתי יבוא ליידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?
היה מאריך ב'אחד' עד שיצאה נשמתו באחד.
יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצתה נשמתך באחד.
(ברכות סא, ע"ב)
