חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחלקת הדרכה

נושא: כלים להדרכה
תת נושא: כלים להדרכה
סוג פעילות: חומרי העשרה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

איך להתאים פעולה לשבט שלי?

מתאים ל: שבת, יום חול

לפניכם כמה נקודות להתאמת הפעולה לחניכים:

 

נושא: האם הנושא של הפעולה אכן רלוונטי לחניכים שלי? האם הוא מתאים לרמה שלהם?

במידה והתשובות חיוביות נעבור לעבודה האישית שלנו עם הפעולה: נחשוב מה יש לנו לומר על נושא הפעולה,

מה אנחנו חושבים על התוכן שלה, ובעצם מה החיבור האישי שלנו אליה. זהו שלב חשוב ביותר!

אם אנחנו רוצים שהדברים יגיעו אל לב החניכים הם צרכים לצאת מתוך הלב שלנו עצמנו!

הדבר נכון לגבי כל פעולה שמכינים אך בייחוד כאשר משתמשים בפעולה מוכנה.

 

דוגמא: מצאנו פעולה שהנושא שלה הוא “תפילה בכוונה”.

נשאל את עצמנו: –

האם הנושא רלוונטי לחניכים שלי? הם מסוגלים להבין אותו? פעולה בנושא זה יכולה לעזור להם?

זה נכון לנו עכשיו כשבט לעסוק בנושא זה דווקא? – מה הקשר האישי שלי לנושא?

מה מקשה עלי להתכוון בתפילה? מה יכול לעזור לי?

האם למדתי/ שמעתי פעם משהו בנושא שדיבר אל ליבי ופתח אותו? מתוך המקום האישי שלנו נוכל לדבר בכנות עם החניכים ונקלע גם לקשיים שלהם ולנקודות שיכולות לעזור להם.

 

תוכן: אילו שינויים והתאמות יש לעשות בתוכן המפורט בגוף הפעולה, על מנת שיתאים לחניכים שלי?

בחלק מהמקרים נצטרך להתאים את התוכן כדי שיתאים לרמת החניכים, וכן כדי שיתקבל על ליבם.

אנחנו מכירים הכי טוב את השבט שלנו ויודעים איך כדאי לדבר איתם כך שהדברים יישמעו.

-במידה ונתקלנו בפעולה שטחית מידי עבור החניכים שלנו נוכל להעמיק בה יותר, להוסיף דיונים, שלבים או מקורות.

– במידה ונתקלנו בפעולה כבדה מידי עבור החניכים שלנו נוכל לאוורר אותה, למשל להוריד מקורות עיוניים או למצוא מקורות קלילים יותר.

 

לדוגמא: לקראת חג הפסח רצינו לדבר עם החניכים על חירות אמיתית ומצאנו את הפעולה הבאה:

המדריך יציג לחניכים ארבע תמונות:

1. ציפור יוצאת מתוך כלוב,

 2. חייל במדים,

3. אסיר בכלא,

4. פרח בעציץ.

נשאל את החניכים: איזו תמונה מבטאת לדעתכם את המושג חירות?

נאפשר לחניכים להביע את דעותיהם השונות, ולהסביר מדוע הם חושבים כך.

המדריך יכוון את הדיון לבירור משותף: מה זה בעצם “חירות”?

לבסוף יסכם, שבעצם, כל תמונה מהנ”ל יכולה לבטא את המושג חירות, אבל גם אף אחת מהן.

הכיצד? זאת מכיוון שחירות משמעותה להיות ולעשות מה שטבעי לך. אם הציפור נולדה וחיה בשבי, וזאת המציאות שטבעית לה,

היא עשויה להרגיש רע מאד כשיוציאו אותה מתוך הכלוב, ובטח שלא תחוש תחושת חירות.

אותו הדבר נכון גם לגבי האסיר הכלוא בבית הסוהר. גם הוא יכול להיות בן חורין, בתוך כתלי הכלא.

החירות נמדדת דרך השאלה האם אתה חי, פועל באופן שטבעי לך, לעצמיותך, או לא.

במידה והחניכים שלנו בוגרים ומעמיקים נוכל להעביר את התוכן כפי שנכתב,

אך במידה ורמת הפעולה גבוהה מידי נוכל לקחת את הרעיון המרכזי ולהעביר אותו בצורה קלילה יותר:

– נבקש מ-2 חניכים להציג את מחשבותיו של חייל בצבא. חייל אחד נמצא בצבא כי חייבים להתגייס והוא ממורמר מאוד על המסגרת הצבאית,

ואילו החייל השני שמח מאוד להתגייס והוא עושה זאת מתוך רצון והתלהבות.

– נדבר עם החניכים על כך שאותה מציאות יכולה לבטא עבור אדם אחד חירות ועבור אדם אחר בדיוק את ההיפך.

החירות איננה מצב חיצוני אלא מצב נפשי: האם אני עושה מה שמתאים לי וטבעי לי?

 

מתודות: האם המתודות שבפעולה מתאימות לחניכים שלי? האם הן יעניינו אותם? והאם הן יבהירו לחניכים את הרעיון בצורה ברורה?

לכל שבט יש מתודות שיותר מתאימות לו ומעניינות אותו,

עלינו לחשוב האם החניכים שלנו אוהבים סיפורים, משחקי תנועה, משחקי מעגל, הצגות וכו’?

מובן שעלינו לגוון ולהשתמש בסוגים שונים של מתודות, אך אלו צריכות להיות מתודות שהחניכים ישתפו עימן פעולה.

לפעמים נצטרך להחליף מתודה שלמה מהפעולה המקורית, למשל לבחור משחק אחר שמבהיר את אותו רעיון,

ולפעמים נצטרך רק להתאים את המתודה ולשנות אותה מעט, כמו למשל להוסיף פרטים מעניינים לסיפור, או לספר אותו בצורת הצגה.

 

דוגמא: מצאנו פעולה שכוללת:

1. סיטואציות שהחניכים מציגים.

2. משחק כדור.

3. סיפור.

נשאל את עצמנו: – האם החניכים שלנו אוהבים להציג? אם לא, איזה מתודה יכולה להחליף את ההצגות?

דוגמאות למתודה חלופית: ניתן להטמין את הסיטואציות בתוך חבילה עוברת ולבקש מהחניכים להקריא את הסיטואציה אליה מגיעים ולדון בה.

ניתן לספר לחניכים את הסיטואציות בגוף ראשון, למשל במקום “אמא של דני ביקשה ממנו לשמור על אחותו בדיוק כרצה לצאת עם חברים”,

יספר המדריך: “אתמול באתי לצאת עם חברים שלי ל…”

– האם החניכים שלי יהיו מסוגלים להקשיב להמשך הפעולה אחרי משחק סוער בכדור?

אם לא, נחפש משחק ישיבה: סולמות וחבלים, רביעיות וכו’ או שנשמור את משחק הכדור לסוף הפעולה אחרי שהחניכים הבינו את הרעיון.

– האם החניכים שלי מקשיבים לסיפורים? האם הסיפור שבפעולה מספיק מעניין?

אם לא, נחפש במרכז ההדרכה רעיונות לאיך לספר סיפור בדרך מעניינת? קיים מאגר גדול ומגוון לשיתוף של החניכים במהלך הסיפור.

 

סיכום: בשלב זה נשתמש בחיבור האישי שלנו לפעולה ונסכם במה שאנו חושבים על נושא הפעולה, בתפילה שהדברים היוצאים מן הלב- ייכנסו אל הלב!

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

דמותו של מחנך

אם אני רוצה לעורר אצל חניכי את הרצון הטוב, עלי לטפח את הרצון הטוב שלי ואז הוא נדבק גם בילד.

דילוג לתוכן