נקדש את שמך (פעולה)

זוהי פעולה ראשונה מתוך מערך הפעולות לשבט זרעים בחודש ארגון תשע”ג.

לפעולה השניה

לפעולה השלישית

פתיחה:

כחלק מהמערך הכולל של בניית אומה העושה את רצון ה’ בכל המערכות שלה, המערכות הצבאיות הפוליטיות הכלכליות וכן הלאה, יש להבין כי המטרה הכללית היא בעצם קידוש שם ה’ בעולם- “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש” ופירש רש”י “לי – לשמי”. מהו בעצם קידוש ה’? איך פורטים את המילים הגדולות האלו לעשייה יומיומית? בפעולה זו נעסוק בשאלות אלו.

• כרטיס עם כתב חידה
• אטבי משרד
• דפי מקרים

שלב א’- הצגת הנושא

בתחילת הפעילות נחלק לחניכים כתב חידה (כתוב למשל באתב”ש) של הנושא המערך- “חיים על קידוש השם”.

נאמר להם שעליהם לפענח מהו נושא המערך.

כשהחניכים יסיימו נשאל: -מה זה קידוש? כיצד מקדשים משהו? – אלו דברים נוספים אנו מקדשים? – כיצד נקדש את שם השם?

 

לאחר הצגת השאלות והדיון הקצר, נסכם: לקדש משהו זה לרומם אותו ולהבדיל אותו מהאחרים.(קדוש=נבדל)

כך אנו עושים קידוש ביום השביעי ומציינים אותו בכך שהוא נעלה על שאר הימים.

כך גם בקידוש החודש, אנו מציינים את ייחודו לעומת שאר הימים.

כך גם בחגים, וכך הקב”ה מקדש את ישראל – כלומר מבדיל ומרומם אותם מעל כל העמים.

לכן לקדש את ה’ זה לפאר ולרומם אותו. בהמשך נראה מה מפאר ומקדש את השם באופן היותר שלם .

 

שלב ב’- סיפורו של מלך

 

בשלב זה נספר לחניכים את הסיפור הבא:

לפני שנים רבות בארץ רחוקה היתה מדינה בה שלט מלך הנודע בשמו “המלך טוב הלב”. המלך משל בכל המדינה והיה מטיב עם תושביה.

לכל אורכה ורוחבה של המדינה היה ידוע: המלך טוב הלב הוא שליט טוב אשר אוהב את נתיניו ודואג לצרכיהם.

מרוב כבוד ואהדה שרכשו הנתינים אל המלך קבעו יום בשנה בו יוצא המלך לשאול ולראות בשלום נתיניו, ובו הוא מתפנה

מכל עיסוקיו ויוצא מחוץ לארמון. ביום זה ישנה שמחה גדולה בכל רחבי הממלכה, כולם רוקדים ושרים ויוצאים לראות את פני המלך.

כל הנתינים היו מביאים לפניו מתנות ומראים לו את טוב הממלכה. בסופו של יום היו מלווים כל הנתינים את המלך אל הארמון

בשירה ובניגונים ובגעגועים גדולים ומכניסים אותו אל היכלו עד לשנה הבאה בה שוב יצא המלך מארמונו.

יום מיוחד זה, היה שלא ככל הימים. שכן רק בשעה שהמלך נמצא מחוץ לארמונו ניתנת ההזדמנות לכל אזרח בממלכה

לראות את פניו ולבוא לפניו. רק ביום הזה, מתאפשר לכל אזרח אף הפשוט שבפשוטים להראות למלך את מלאכתו ולהדגים לו

כיצד הוא ממלא את רצונו ומטיב לממלכה כולה. לכן ביום הזה, היו באים לפניו האיכרים עם יבולם, בעלי המלאכה עם עבודותיהם,

המדענים היו מדגימים לפניו את המצאותיהם, ובעלי הניגון מנגנים לפניו את יצירותיהם הטובות ביותר.

הכול כדי להראות למלך כמה הוא אהוב וכמה רצויה מלכתו בין העם כולו.

 

לאחר הקראת הסיפור נשאל את החניכים:

• מה לדעתכם רוצה המלך מכל הנתינים?
• מה קורה אם עושים דבר בניגוד לרצונו של המלך?
• אם אחד הנתינים רוצה לכבד את המלך, מהו הדבר הבסיסי וחשוב ביותר שעליו לעשות?
• הסיפור הזה הוא משל, מה הנמשל שלו?

נסכם: המלך רוצה מנתיניו שיהיו אזרחים טובים ואנשים ישרים. הוא רוצה גם שרצונו יעשה, וזה דבר שנכון לגבי כל אזרח ואזרח.

המלך רוצה שהמוכר בחנות יעשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר – שימכור סחורה משובחת ושינהל את עסקיו ביושר

ובצורה הוגנת כלפי כל התושבים. המלך גם רוצה מהמוכר שיהיה איש ישר ויתקן את מידותיו, זהו דבר שהמלך בוודאי מצפה מכל אזרח

באשר הוא. אם אחד הנתינים פועל בניגוד לרצון המלך, זהו הדבר שהכי פוגע בכבודו של המלך, משום שאז הוא כאילו מכריז:

המלך וחוקיו אינם מעניינים אותי.

כוון שכך נתין של המלך שרוצה לכבד אותו, צריך דבר ראשון – לעשות את כל מה שהמלך רוצה: היינו להטיב לנתינים אחרים,

להיות אדם ישר ולקיים את חוקי המלך. את המלך ניתן לשמח גם ע”י דברים שחורגים מהתפקיד הבסיסי שמוטל על כל אזרח.

כשם שכשאמא מבקשת ממני לשטוף את הכלים בכיור היא ודאי תשמח אם “אגדיל ראש” ואנקה גם כמה מגירות במטבח.

המלך במשל הוא הקב”ה שהוא מלכו של עולם. רצונו העיקרי בבריאה הוא שלכל הברואים, שהם נתיניו יהיה טוב.

 

וכמו במשל גם אנו, כדי לפאר ולכבד את הקב”ה צריכים ראשית לכל, לקיים את מצוותיו.

 

שלב ג’- לעשות מה שה’ רוצה

נחלק לכל חניך את כרטיס “מקדש/לא מקדש” (נספח) ומספר סיכות משרד.

כעת נסביר לחניכים כי אנו נקריא רשימת מקרים, כשעל כל חניך להחליט בכל מצב מה הוא עושה במקרה זה.

אם לדעתו מה שהחליט לעשות, גורם לקידוש ה’ עליו לחבר אטב משרדי בעמודה הימנית,

ואם לדעתו החלטתו אינה מוסיפה קידוש ה’, יחבר אטב בעמודה השמאלית.

אפשר כמובן להוסיף, להשמיט או לשנות מהמקרים, כך שיתאימו לעולמם של החניכים.

 

רשימת המקרים:

• לא הכנתי שיעורי בית בנביא. המורה שואל כל ילד אם הכין את השיעורים, אני יודע שהוא רק שואל ולא בודק במחברות. מה אענה כשיגע תורי?
• כשהוצאתי משחק מארון המשחקים בבית היתה מפולת וכל המשחקים שהיו על המדף נפלו, וחלקים התפזרו על רצפת החדר. אף אחד לא בבית, מה אני עושה?
• אחי הקטן מעצבן אותי! אני מצייר ציור והוא לוקח לי בכוונה את הצבעים שאני מניח בצד. מתחשק לי להכות אותו. מה אני עושה?
• אמא הלכה לישון. אני רואה שהכיור מלא בכלים, מה אעשה?
• נשארתי אחרון בכיתה, אני שם לב שכולם יצאו בחופזה ושכחו להרים כסאות. מה אעשה?
• נשארה פרוסת עוגה אחרונה במקרר. האם אוכל אותה או אשאיר לבני משפחתי?
• סבתא הביאה מתנות לי ולאחי, שני כדורים: כדורגל וכדור פשוט. אחי הכריז מיד שהוא רוצה את הכדורגל ולא את הכדור של הקטנים. האם אריב או אוותר?
• אמא מבקשת שאקח את אחותי הקטנה לטיול, אך אני רוצה לשחק עם חברים ואני יודע שהיא תבכה ותפריע. מה אעשה?
• הלכתי לשחק עם חבר בצהריים. החבר מציע לי שוקולד חלב טעים. אך אני נזכר שלפני כשעה סיימתי את ארוחת הצהריים שכללה שניצל בשרי. מה אעשה?
• סיימתי לאכול ארוחת ערב. ויש לי עכשיו זמן קצר לשחק במחשב, עד שאצטרך ללכת לישון. האם אברך ברכת המזון?

הערה חשובה: אין חשיבות כל כך אם החניכים לא מספיק כנים במילוי השאלון.

מטרתנו ללמד שקידוש השם הוא דבר הנוגע לחיי היום-יום שלנו ולא להביא את החניכים לחשבון נפש.

 

 

הנושא של המערך הוא חיים של קידוש השם. כדי לקדש את השם עלינו לפאר ולרומם אותו.

כיצד עושים זאת? הדבר העיקרי הוא לעשות את רצון ה’.

כל אחד מאתנו יכול פעמים רבות ביום לקדש את השם, כל פעם שאנו מקיימים מצווה, כל פעם שאנו בוחרים לעשות

את מה שה’ רוצה מאתנו ולא את מה שקל לנו יותר, אנו מכבדים ומפארים את שם השם, אנו מכריזים: השם הוא המלך שלנו ואנו מעדיפים את הרצון שלו על הרצון שלנו.