ברוך המקדש שמו ברבים(פעולה)

זוהי פעולה שניה מתוך מערך הפעולות לשבט זרעים בחודש ארגון תשע"ג.

לפעולה הראשונה

לפעולה השלישית

 

מטרות הפעולה:

החניכים יבינו כי אחד האופנים לקדש שם שמיים הוא להתנהג בצורה מתוקנת בפרהסיה,

משום שכאשר רואים אדם ירא שמיים שמעשיו מתוקנים רוצים ללמוד ממנו.

 

"וכן אם דקדק החכם על עצמו והיה דבורו בנחת עם הבריות, ודעתו מעורבת עמהם, ומקבלם בסבר פנים יפות,

ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה…

ולא יראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין…

עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את ה'

ועליו הכתוב אומר "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" ".

(רמבם בהלכות יסודי התורה פרק ה')

 

 

עזרים:

• כרטיסים להצגות

 

מהלך הפעולה:

שלב א': הצגת מקרים

שלב ב': משחק התנועות

שלב ג': סיפור.

 

 

 

שלב א'- הצגת מקרים

נחלק את החניכים לקבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיס מקרה, אותו יהיה עליה להציג לשאר השבט, (כל מקרה דורש מספר שחקנים שונה).

הערות:

1. פעילות זו עשויה לקחת זמן רב, אם רוצים שהפעולה לא תתארך ניתן לוותר על המקרים ורק לספר אותם.

2. עבור שבטי הבנות ניתן להחליף את שמות הילדים בכרטיסי המקרים בשמות ילדות.

 

• מקרה א': דודי קנה לעצמו ארטיק במכולת. הוא אכל אותו בשמחה וכשסיים השליך את העטיפה
  ואת המקל על המדרכה.
• מקרה ב': שלומי נסע באוטובוס עירוני. כל המקומות היו תפוסים. באחת התחנות עלתה אישה זקנה
  הנשענת על מקל הליכה. שלומי פינה את מקומו בזריזות והציע לאותה אישה לשבת בו.
• מקרה ג': יאיר חזר מביה"ס הביתה. לפתע צד את עיניו ארנק תפוח שהיה מושלך בצד המדרכה.
  יאיר הרים את הארנק ועצר בצד הדרך. הוא פתח אותו וחיפש סימנים מזהים. הארנק הכיל סכום גדול של כסף,
  מספר תעודות ותמונת פספורט של אדם שלא הכיר. יאיר לקח את הארנק לביתו, שם בחן שנית את
  המסמכים שנמצאו בתוכו. בעזרת ספר טלפונים מצא את מספר הטלפון של האדם שאבד את הארנק.
  יאיר התקשר אליו וסיפר לו שמצא את ארנקו. לאחר מכן הלך לביתו והשיב לו את הארנק.
• מקרה ד': קבוצת ילדי כתה ד' מקייטנה שכונתית, הגיעה לביקור במגרש הזה"ב בירושלים.
  הילדים השתוללו במגרש, הם לא נשמעו להוראות המפעילים, השאירו לכלוכים רבים על הרצפה
  ואף גרמו נזק למספר זוגות אופנים.

לאחר כל הצגה נשאל את החניכים הצופים: – מה חושבים אנשים מהצד הרואים את האירוע?

 

 

 

שלב ב'- משחק התנועות

נשחק עם החניכים את משחק התנועות: חניך אחד יוצא החוצה. בוחרים חניך אחר שיעשה תנועות וכל השאר יחקו אותו.

מכניסים את החניך היוצא בחזרה. עליו לגלות מי הוא החניך אשר כולם מחקים אותו.

על החניך שמכתיב לכולם את התנועות לשנות מדי זמן מה את התנועות אותן הוא עושה.

 

 

שלב ג'- גם גל קטן יכול

בכל יום כאשר אבי חוזר מבית הספר הוא עולה בתחנה הראשונה ממנה מתחיל קו האוטובוס לעשות את מסלולו.

מי שעולה בתחנה זו מובטח לו מקום ישיבה בנסיעה. בשעות בהן אבי חוזר יש עומס גדול בתנועה ולחץ גדול באוטובוס,

כמעט ואין מקום לעמוד כבר אחרי 2 תחנות. אבי נוסע בקו לבי"ס וחזרה, הוא מכיר את הנוסעים הקבועים בשעות שלו

ומזהה את הפנים של רוב הנוסעים. לחלקם הוא נוהג להנהן לשלום ועם חלקם הוא מדבר ושואל לשלומם.

התחנה הרביעית בקו האוטובוס בו נוסע אבי היא תחנה העוצרת סמוך לשוק. בתחנה מחכים באופן קבוע אנשים מבוגרים רבים

החוזרים מקניות בשוק, הם נושאים מסע כבד שגם לנער כמו אבי לא קל לשאת אותו. אבי נוהג לעזור לזקנים העולים לאוטובוס

להעלות אליו את העגלות עם הקניות. אמנם זו משימה לא קלה אחרי יום לימודים ארוך המתחיל מוקדם בבוקר.

אבי מקפיד בעלותו לאוטובוס לתפוס ספסל כפול בעזרת ילקוטו, על מנת שיוכל לפנות שני מקומות ולא מקום אחד בלבד.

 

אחד המבוגרים אשר אבי עוזר להם ומכבד אותם בכל יום הוא מר בלום. מר בלום אינו שומר תורה ומצוות,

כשהיה נער נטש את חיי התורה והחל לחיות חיים חילוניים לגמרי. הזקן ראה פעמים רבות איך צעירים קמים לפניו ועוזרים לו עם הסלים,

הוא לא פעם עלה לאוטובוס ומיד התפנה לו מקום לשבת, מה שכ"כ ריגש אותו במעשיו של אבי הוא ההתמדה והמסירות בה

הוא כל פעם יורד בזריזות ועוזר לו ומושיב אותו במושב אותו הוא שמר, בלי לעשות פרצוף ובלי לחשוב פעמיים, מייד ובמהירות.

מר בלום הבין שהעובדה שאבי מקפיד כ"כ לסייע לו ולאנשים כמותו קשורה לכך שאבי שומר תורה ומצוות.

 

המעשה הזה גרם למר בלום לרכוש הערכה לכל מה שקשור לתורה ולמצוות. הוא גם גרם לכך שרגשותיו הישנים וזיכרונותיו מבית אבא,

משולחן השבת ומבית הכנסת חזרו אליו. מר בלום החל אט אט להחדיר בילדיו ובנכדיו מסורת, קורטוב יהדות ומעט פרשת שבוע.

זה השפיע עד כדי כך שכמה מנכדיו חזרו בתשובה ממש. תארו לעצמכם..

איך שטיפה קטנה יוצרת גלים גדולים…

 

נשאל את החניכים:

• מה הקשר בין המשחק לסיפור?
• מה קורה כשרואים אדם שמתנהג למופת?
• כיצד אבי גרם לקידוש השם?
• כיצד אנו יכולים לגרום לקידוש השם?

 

לסיכום:

במשחק התנועות כולנו הסתכלנו על מישהו וחיקינו אותו,

גם בסיפור התנהגותו המיוחדת של אבי גרמה למר בלום לא רק לכבד ולהעריך אותו אלא גם לרצות להדמות אליו במידה מסוימת.

כשאנשים רואים אדם טוב שעושה מעשים טובים הם רוצים ללמוד ממנו, להיות כמותו. הם גם חשים שהמעשים הטובים

שהוא עושה קשורים לדברים אחרים שבו, למה שהוא לובש, למקום שבו הוא לומד, לאיך שנראית המשפחה שלו.

 

וכך אומרים לנו חז"ל:

אביי אמר כדתניא (כתוב) ואהבת את ה' אלהיך – שיהא שם שמים מתאהב על ידך – שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח

ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. (ואם הוא עושה כך) מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה ,

אוי להם לבריות שלא למדו תורה , פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו.

{עליו הכתוב אומר: ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.}

אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה,

אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו.

{ועליו הכתוב אומר: באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו.}

מסכת יומא פ"ו ע"א

 

כשאנשים רואים אדם ירא שמיים הם מבינים שיש קשר בין ההתנהגות שלו לתורה שהוא למד. אם הוא מתנהג טוב לאנשים אחרים,

הם אומרים כל הכבוד לאדם זה שלמד תורה רואים איך שהתורה הפכה אותו לאדם טוב, אבל אם חלילה רואים אדם ירא שמים

שמתנהג בצורה מקולקלת שואלים: מה שווה התורה שהוא למד ? היה עדיף שלא היה לומד.

 

בתור חברי תנועת אריאל אנו יכולים לגרום לקידוש השם ברבים. אם בכל מיני הזדמנויות בהם רואים אותנו אנשים שלא מכירים אותנו

באופן אישי נראה שאנו נוהגים בדרך ארץ, שיש לנו מידות טובות, אנשים יעריכו את המקום שממנו אנו באים ואת התורה שאנו לומדים.

הכבוד וההערכה שירכשו לתורה יגרמו לחלקם לרצות להידמות לנו. בכל אופן זה יגרום לכבוד ה' כשיראו שמי מקיים את מצוותיו

הוא אדם שכדאי להיות כמוהו. בפעולה הקודמת אמרנו כי קדוש השם פירושו לעשות את רצון השם.

היום ראינו אופן נוסף של קידוש השם, להראות לאנשים אחרים שאדם שלמד תורה מעשיו טובים ומתוקנים.