"כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד והיתה ויצאת לשדה ויולדת שם.
וכיון שהיתה יולדת, עוזבת את הנער ומוסרת אותו להקב"ה ואומרת רבון העולם אני עשיתי את שלי,
ואתה עשה את שלך"
(שמות רבה כ"ג)
"וכשהיו ישראל מלים את בניהם במצרים, היו המצרים אומרים להם:
למה אתם מלים את בניכם והלא לאחר שעה יהיו משליכין אותם לנהר?
ואמרו להם ישראל: אנחנו נמול אותם ואתם עשו להם כרצונכם –
המת ימות, והנהרג יהרג, והבא בחיים יחיה."
(תנא דבי אליהו רבא כג)
