תורה- מה זה אומר לנו? (פעולה)

זוהי פעולה ראשונה מתוך מערך הפעולות לשבט מעלות בחודש ארגון תשע”ד.

לפעולה השניה

מטרות הפעולה:

• החניכות יבינו שהתורה היא חשובה ומהותית לעולם ולעם ישראל.
• החניכות יקבלו הבנה עמוקה מדוע התורה חשובה ומדוע חשוב ללמוד אותה.

עזרים:

כתרים שעליהם מודבקים ציורים של משתתפי ההצגה בתחנה ראשונה.

החניכות יעברו בין שש תחנות שנציב ברחבי החדר. לפני הפעילות נאמר להן שעכשיו נצא למסע מדומה (וירטואלי) בסניף ועליהן לזהות

מה הוא הנושא המשותף לכל תחנות המסע.

תחנה ראשונה

הצגה

נחלק למספר חניכות כתרים עם ציורים של הדמויות בהצגה וניתן להן להציג את ההצגה הבאה. אפשר גם להרחיב את ההצגה כיד הדמיון.

עץ א: מדוע אתה מנדנד אותי?

הר א: זה לא אני, זו האדמה שמתחתי. היא מנדנדת אותי.

עץ א: מדוע היא מתנדנדת? מה קרה? הצילו! אני עוד מעט נופל!

עץ ב: מה? לא שמעתם? אולי היום נחדל מלהתקיים!

הר ב: נכון, כולנו בחיל ורעדה! כבר אלפיים ארבע מאות וארבעים ושמונה שנים שכולנו תלויים ועומדים.

הארץ: איזה פחד! מה יהיה?

עץ א: אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה שנה?! איני כל כך זקן! הסבירו לי! מה קורה כאן?

הר ב: לפני אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה שנים ברא אלוקים את העולם. אז הוא קבע שכולנו קיימים ועומדים על תנאי.

עץ א: איזה תנאי? מה אני יכול לעשות בשביל להינצל?

הר ב: מה אנו יכולים לעשות? אנחנו בסך הכול הרים ועצים!

הארץ: לכן אני רועדת. מה יהיה? אם ישראל יקבלו את התורה נתקיים. אבל אם לא … בררר. איזה פחד, אשוב להיות תוהו ובוהו. עצים

ופרחים, חיות עופות ודגים, גויים ולאומים כולם יחדלו, כולם יעלמו.

המטרה היא להמחיש את המדרש הבא:

“מלמד שהתנה הקב”ה עם מעשה בראשית, אם מקיימין ישראל את התורה (שנתנה בשישי בסיון) אתם מתקימים, ואם לאו אחזיר

אתכם לתוהו ובוהו…” (שבת פח)

תחנה שנייה

מעמד הקהל

נשאל את החניכות: מהו ‘מעמד הקהל’ ?

בכל מוצאי שנת שמיטה בחג הסוכות כל עם ישראל: גברים, נשים וטף היו מגיעים לעזרה של בית המקדש ושומעים את המלך קורא את כל

התורה. המצווה לקיום המעמד הזה מופיע בתורה בפרשת וילך (אפשר לשאול את החניכות: מה טעם המצווה?)

תחנה שלישית

נזכיר את הסיפור על רבי עקיבא ופפוס:

הרומאים גזרו שלא ילמדו תורה. רבי עקיבא המשיך והקהיל קהילות ללימוד תורה ברבים על-אף הגזירה. בא פפוס ואמר לו: אתה מסכן

את עצמך! כל עוד הגזירה בתוקף , הפסק ללמד תורה ברבים. רבי עקיבא ענה לפפוס במשל הדגים והשועל:

השועל ראה את הדגים נסים על נפשם מפני רשתות הדייגים. יעץ השועל לדגים: בואו אלי למאורתי וכך תינצלו מן הדייגים. ענו לו הדגים: שועל, שועל, אתה, שחכם אתה כיצד אמרת לנו דבר שטות שכזה?! הרי כאן בתוך המים, ספק אנו ניצודים ספק אנו נתפסים, אך אם נצא מן המים נמות מיד .

לבסוף תפסו הרומאים את רבי עקיבא ואסרוהו. בכלאו פגש את פפוס אשר גם הוא נתפס ונכלא. אמר פפוס לרבי עקיבא – אשריך שנתפסת

על דברי תורה ואוי לי שנתפסתי על דברים בטלים.

לאחר זמן מה הוציאו הרומאים את רבי עקיבא להורג במיתה משונה – הם סרקו את בשרו במסרקות ברזל.

רבי עקיבא קידש שם שמיים אף אז באומרו קריאת שמע סמוך למיתתו.

נעורר דיון:

• מה צריך לעשות כשהרומאים גוזרים גזירה על לימוד התורה?
• האם נכון להתגרות ברומאים ולהמשיך ללמד שיעורים לתלמידים רבים?
• האם נכון להסתפק בלימוד תורה פרטי בבית? יתכן שעל כך לא אסרו הרומאים. גם אם כן, הסיכון להיתפס בלימוד פרטי בבית קטן בהרבה מאשר בהוראת שיעורים לצבור רחב.
• מדוע לא “להוריד את הראש”, להפסיק את הקהלת קהילות ברבים עד שתחלוף הגזירה?

תחנה רביעית:

נחוד לחניכות חידה:

יש לי בשם “נון” פעמיים

כאשר אני____ יש אש בשמים

“עוף נשרף” אבל לא בתנור

כבר שנים שהלכתי בעמוקה לגור.

הפתרון: בקו הריק יש להשלים את המילה ‘לומד תורה’. החידה עוסקת בתנא יונתן בין עוזיאל. הוא כתב את תרגום יונתן לנ”ך.

תחנה חמישית:

הרב משה-צבי נריה גר בנערותו ברוסיה. המהפכה הקומוניסטית פרצה כשהיה ילד צעיר. ככל שחלפו השנים הגבילו השלטונות עוד ועוד

את האפשרות לקיים אורח חיים דתי בכלל ואת האפשרות ללמוד תורה בפרט. בתי-כנסת וישיבות נסגרו וקיומם נחשב כעבירה על החוק

הסובייטי. מעט לאחר בר-המצווה שלו שמע אביו על ישיבה המתקיימת בעיר מינסק. בתו מתארת בספרה “שחר אורו” את הגעתו לישיבה

ואת לימודו בה. (ראו בקבצים המצורפים בצד העמוד)

הערה: אם רוצים תחנה פעילה יותר אפשר להחליף את הסיפור במשחק: בנות השבט הן יהודים הלומדים תורה והמדריכה או אחת החניכות היא קצין ק.ג.ב שמנסה למצוא את הלומדים.

תחנה שישית:

נספר סיפור על הרב אברהם-אלקנה שפירא:

בימים שלפני קום המדינה נגש דוד רזיאל מפקד האצ”ל שהיה אז תלמיד מרכז הרב, לרב אברום שהיה אז בחור צעיר (ולימים נהיה הרב

הראשי, וראש ישיבת מרכז הרב). דוד רזיאל שהכיר את רב אברום וידע על גאונותו הציע לו להיות אחד המפקדים הבחירים באצ”ל, אבל

רב אברום סירב. כשנשאל אחר כך האם לא רצה להצטרף למאבק על ארץ ישראל, השיב: “רציתי, אבל ללמוד תורה היה חשוב יותר”

לאחר סיום המעבר בתחנות נשאל את החניכות:

• מה המשותף לכל התחנות?
• מה זו תורה? מה החשיבות שלה?

ריבונו של עולם מתגלה בתורה וכל מי שלומד אותה נהיה קדוש יותר וקרוב יותר לה’.

כל פעם שלומדים תורה מקדמים את עם ישראל ואף את העולם כולו, מתקנים אותו ובונים אותו. התורה מתקנת את העולם, מטהרת אותו ומקרבת אותו לה’ מפני שהיא הכלי הכי קדוש ורוחני שה’ נתן לנו. התורה נתנה למטרה זו – תיקון העולם.

הרחבה

• “אנכי נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית” (שבת קה ע”א) – בתרגום לעברית: ראשי תיבות של המילה אנֹכי הם: אני את נפשי כתבתי נתתי. כשהשם אומר בפתיחת עשרת הדברות ” אנכי ה’ אלהיך” הוא כביכול אומר אני נמצא בתורה הכתובה. התורה זה גילוי של ריבונו של עולם בצורה הכי גבוהה. מי שלומד את התורה ימצא בה את ריבונו של עולם.
• “קודשא בריך הוא אורייתא וישראל חד” (זהר אחרי-מות עג) – בתרגום לעברית: הקב”ה, ישראל והתורה הם אחד. נשמת ישראל מתגלה בתורה. כשיהודי לומד תורה הוא אינו לומד משהו חיצוני לו. הוא לומד משהו עצמי לו, הוא מגלה את אור נשמתו.
• “דכד ברא קודשא בריך הוא עלמא, איסתכל בה באורייתא וברא עלמא” (זוהר תרומה קסא) –בתרגום לעברית: כאשר הקב”ה ברא את העולם, הוא הסתכל בתורה וברא את העולם. לכן התורה מתאימה לעולם ולאדם. הרי כשהקב”ה ברא את העולם הוא “בדק” שמה שהוא בורא מתאים לכתוב בתורה.
• “אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה’ ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך” (ברכות סד ע”א) – כך דורשים חז”ל את הפסוק “ורב שלום בניך”, במקום לקרוא בנייך יש לקרוא בונייך. לומדי התורה בונים את העולם. אדם יושב בחדר ולומד תורה. במשך שנים הוא יושב בחדר ואינו יוצא משם, רק לומד. נדמה שדבר אין לו עם העולם. חז”ל מלמדים אותנו: הוא בתורה שלו בונה ומקיים את העולם.