"ראשית צמיחת גאולתנו" – הוא המטבע שטבעו רבני ירושלים וחכמיה, להגדרת תקופתנו.
…אז התנופף ברמה מעל כל בית בישראל הדגל הלאומי,
וגם ציבור בני התורה מכל הגוונים לא ראה לנכון להסתייג ממנו. נכון,
שמאז התרחשו הרבה דברים שגרמו אכזבה ומפח נפש לציבור שומר תורה ומצוה. ודאי שלא כך ציפינו שתהא התפתחות המדינה.
לא חשבנו שמוסדות השיפוט במדינה יקומו ויהיו כהמשך למוסדות המשפט ויסודות השיפוט שהיו קיימים בימי המנדט.
בתמימותנו דמינו שמעתה יוכרז שמשפט מדינת ישראל הוא משפט התורה,
(שיסודותיו כל כך מוסריים והגיוניים וכל כך הרבה תבונה וחריפות של גאוני עולם הושקעו בו,
כהמשך מסורת ישראל ממשה מסיני, יהוו מעתה המשפט המוכר והיחידי. אך לא כן היה,
השפחה ירשה את גבירתה, ולא עוד אלא שהולכים ומיצרים מדי פעם את השארית הנשארת בדמות חוקי האישות והמשפחה);
לא דימינו שהחינוך, הנקרא כללי, יחנך ילדי ישראל ללא דעת תורת ישראל. ספר הספרים,
אשר הוא המקור גם לכל התרבות האנושית הכללית, מונח בקרן זווית, והילד אינו מכיר ממנו רק קטעים בודדים,
בדמות סיפורי אגדות שאינם מחייבים; לא חשבנו שהשבת תגורש מרחובותינו ביד רמה ובעזות מצח;
לא חלמנו כי יעיזו להרים ראש נגד חוקי הטהרה והקדושה של המשפחה הישראלית,
ויראו במה שנקרא "נישואין אזרחיים" תחליף נאות לדת משה וישראל; שיהיה צורך במאבק,
ולעת עתה – אף ללא הצלחה, על ההגדרה היחידה שיכולה להיות קיימת למושג "מיהו יהודי";
לא העלינו על הדעת כי ימצאו בינינו שופכי דמים, כי יהיו בינינו נבלים ואנסים ואנשי "עולם התחתון",
צורכי סמים, ואשר לא יירתעו מכל נבלה…
גדולה וארוכה היא הרשימה המדכדכת של ירידה רוחנית המדרדרת אותנו אל תהום השפלות – כמקולקלים שבהם…
אך הן כל אלה, אינן גזירה מן השמיים. הרי לימדו אותנו חז"ל כי
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" והרבה מזה בידנו הוא, ביד כל אחד ואחד,
וביד כל המונות בית ישראל, אשר ליבם נאמן לתורת א-ל, והם יושבים ספונים בבתיהם אשר בגולה,
ממשיכים לבנות שם היכלות ובתי ראוה, ואוטמים אזניהם מלשמוע קול ארץ אבותיהם הזועקת להם.
('זה היום עשה ה" / הרב שאול ישראלי)
