פתיחה:
נציג לחניכים את התמצית המעשית של תורת ארץ ישראל – קיום של חיי מעשה פעילים על פי התורה.
אחרי שלמדנו על הציונות ועל תחילת ההתיישבות בארץ, ואנחנו צועדים לקראת תורת ארץ ישראל – מוטלת עלינו החובה לתרגם את הדברים בשטח.
יחידה זו באה לנטרל את התירוצים, ולתת כלים מעשיים חשובים (מדברי חז"ל) יחד עם זריקת מרץ ומוטיבציה.
רציונל המערך, הקדמה למדריך:
זכינו ברוך ה' ואנחנו חיים בארץ ישראל, ארץ אהובה ונכספת.
עלינו להודות על זכות זו, שלא הייתה מנת חלקם של אבותינו בדורות הקודמים וגם כיום יש יהודים שלא זוכים בה.
אלפיים שנה של נדודים בגלות, בהן כספנו, התפללנו וחלמנו לעת בה נזכה לשבת בנחלת אבותינו.
והנה, אנחנו פה- שבו הבנים לגבולם והם מישבים את ארץ נחלתם. אנו יכולים לעלות, להתהלך להתיישב ולדור מגורי קבע בארצנו הטובה.
אחת השאלות הבוערות ביותר במציאות הישראלית המתעוררת כיום בכל אחת מהשכבות החברתיות, עוסקת בנושא קיומה של ארץ ישראל.
ארץ ישראל הוא הנושא המעסיק ביותר בעת ההיא את העולם כולו בכלל, ואת כל תושב במדינת ישראל בפרט.
נציין דברי הרב חרל"פ, שנתן לכך הסבר פשוט ומדויק להפליא:
"בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת, שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא…
ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם,
ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת".
(הרב חרל"פ, מעיני הישועה, עמ' קצו'.)
כלומר, אין זה עניין של מה בכך שדווקא בתקופה זו, רוצים כל העמים לעכב את ביאתנו לארץ ישראל.
אין זה במקרה, ש"הכתם" הכל כך קטן הזה שמופיע על הגלובוס,
הוא מה שמעסיק את מוחם של מנהיגי העולם כולו. כנראה שבנקודה הזו, יש חשיבות רבה.
אנו רואים ערך רב להנחיל נושא מהותי זה לחניכים, עוד מגיל צעיר.
שלב א'- חובת ההשתדלות
העשרה:
מעשה בר' זושא מאניפולי שבכל יום בעת שהיה אומר – ר' זושא רעב, היו מכניסים לו אוכל. פעם אחת אמר לעצמו אותו אחד שהיה דואג כל יום לעמוד ליד הפתח עם האוכל – אני רוצה לראות, לא אביא לו אוכל יום אחד ונראה מה יהיה, וכך עשה, למחרת שאל מה נעשה ואמרו לו ראה פלא אתמול היה יהודי אחד שהיו לו צרות וקבל על עצמו שאם יסתדר לו מה שרוצה יתן לרב זושא אוכל וכך היה. הנה מן השמים דאגו לו, כי מה שצריך האדם לקבל יקבל.
נקיים דיון: ממה נבע הרצון שלהם לנסות את ר' זושא?
מה השתנה במציאות מכך שהם לא נתנו אוכל לר' זושא?
מה החסידים הבינו מכך שר' זושא קיבל אוכל בסופו של דבר?
מסקנה: התוכנית של הקב"ה בעולם תתקיים, יש מטרה ויש תוכנית.
השאלה היא כמה נהיה שותפים עם א-ל. ככל שנתאמץ יותר, ככל שנקדם יותר את המציאות לפי רצון ה',
כך יחסכו לנו יותר צרות וקשיים. לקו הסופי נגיע – "גאולה שלישית אין לה הפסק".
השאלה היא האם בעיתה או באחישנה.
-
"לכל דבר שבקדושה יתעורר תחילה האדם. ואחר כך יעוררהו מלמעלה". הרמ"ק ("אור החמה" לח)
נסו להבין עם החניכים:
מה היא התעוררות מלמטה? מה היא התעוררות מלמעלה? מה זה אומר עלינו היום?
ושוב נחזור לדברי הרמ"ק: במקור מדובר על "כל דבר שבקדושה" וודאי שכשאנו מדברים על קדושת הקדושות – גאולת ישראל – על אחת כמה וכמה!
השתדלות זהו המצב הנפשי והמוכנות הרוחנית שאנחנו צריכים להגיע אליהם.
זכרו!: השתדלות מכל מצב – מעוני, מיחידות, מחוסר מוצא. אנחנו משתדלים – זוהי נקודת המוצא.
שלב ב': כל אחד יכול (וצריך!)
אפשרות א':
-
נפתח בדיון פתוח לחניכים: מהי ארץ ישראל בשבילך?
(מן הסתם התשובות יהיו אדמה, קרקע, מדינה, בית, השתקעות וכו')
ננסה להביא את החניכים למקום שארץ ישראל היא הרבה יותר מסתם קרקע או "מדינה ליהודים".
ארץ ישראל היא דבר עצום. דבר רוחני וקדוש- "ממנה נובע הכל"!! ארץ ישראל היא ממש הלב של האומה!!!
ארץ ישראל היא לב האומה! (קטעים לבחירתו של המדריך) [נספח 1]
נפזר לפני החניכים מספר סיטואציות אקטואליות מהזמן האחרון,
בהן ניתן לראות שכל העמים רוצים את ארץ ישראל: (ניתן להוסיף עוד). [נספח 2]
מה הבעיה בדברים האלה בעצם?
למה כל האומות רוצות את ארץ ישראל? והאם יש בידנו בכלל מה לעשות?
(נסביר לחניכים שדבר כל כך חשוב וגדול- יש עליו הרבה מניעות ולא פלא שכולם רוצים אותו!)
אוקי.. אז אם זה דבר כל כך חשוב.. איפה בעצם זה פוגש אותנו בחיים שלנו? ומה אנחנו בכלל עושים עם דבר שחשוב לנו?
אופציה ב':
נספר לחניכים שהיחידה מדברת על: "מה ואיך כל אחד יכול לעשות בעניין ארץ ישראל".
נחלק לחניכים את הקטע איך לרצוח אידיאלים: [נספח 3]
ניתן גם לשחק את משחק הצעדים – לקבוצות שעדיין לא מכירות את המתודה הזאת.
כמו כן ניתן להעביר את זה בוריאציות נוספות.
העיקרון הוא שיש הבדל בין הרצוי, האידיאל, לבין המצוי- המעשה בפועל שנובע מיצר הרע וחולשה ובמיוחד בארץ ישראל, שיש בה הרבה "סיבות טובות" כפי שראינו למעלה.
מהלך המשחק:
נבחר 5 נציגים (עדיף קופצניים או כאלה שלא שיתפו עדיין פעולה).
המדריך יסביר שהוא יאמר משפטים ומי שחושב ש:
-
תמיד צריך לקיימם – יתקדם שני צעדים.
-
לפעמים – יתקדם פעם אחת.
-
אף פעם – יעמוד במקום.
המדריך יציג כרטיסיות עם המשפטים לכל השבט.
צריך להכין משפטים הקשורים לעשייה בהקשר של ארץ ישראל.
מסמנים את המקום שאליו הגיע עם סנדל אחד של הילדים.
מחזירים אותם לקו ההתחלה.
עכשיו שוב המדריך מקריא משפטים – והכללים נשארו אותו הדבר, רק שעכשיו הם מתייחסים למצוי – כלומר, למה שאנחנו באמת מקיימים.
מסמנים את הקו השני בסנדל השני ושואלים את החניכים:
-
מה אנחנו רואים פה? אנחנו רואים מה ההבדל בין הרצוי למצוי, בין מה שאנחנו חושבים שצריך להיות לבין מה שאנחנו עושים בפועל.
-
מדוע יש כל כך הבדל בין מה שאנחנו מאמינים, לבין מה שאנחנו עושים?
-
למה אנחנו לא מקיימים את מה שאנחנו מאמינים שצריך לעשות?
יפה. ועכשיו אחרי שהצלחנו לצלוח את כל ה"למה לא", נדבר על איך כן.
הגאון מוילנא, הגר"א, אחד הרבנים הגדולים ששלח את תלמידיו להקים יישובים בארץ ישראל
מאיר לנו שתי נקודות עקרוניות בנושא: חובת ההשתדלות בארץ ישראל ואחריה ציווי ההרחבה בארץ ישראל.
חובת ההשתדלות:
-
נקשר את הסיפור של מרדכי היהודי ואסתר המלכה אלינו:
אסתר המלכה. בתוך ארמון וסביבה מלא טמאים, שמבקשים הם להשמיד את עם ישראל.
אסתר, אמנם היא מלכה, אך היא מפחדת לעשות מעשה שלא יעשה.
לאסתר המלכה היו את כל התירוצים והאופציות בעולם להתנגד ולשחק אותה "ראש קטן"
("הרי המלך לא קרא לי! ומי אני בכלל? וכבר זמן רב לא היתי אצל המלך…והרי מי שמגיע למלך בלי הזמנה- סופו מוות!! אין שום סיכוי שבעולם שזה יצליח!!)
אך מרדכי היהודי- מעמידה במקומה..
"אם החרש תחרישי בעת הזו"… "רווח והצלה יבוא ליהודים ממקום אחר"!
כלומר הקב"ה יסתדר גם בלעדייך!! עם ישראל יכול להסתדר גם בדרכים אחרות.
מישהו אחר יזכה להציל את עם ישראל- אך את בעצמך תעזבי את העולם חסרת כל.
אז נכון, להגיע למלך בלי הזמנה זהו מעשה מסוכן מאוד.
ונכון, להתרחב בארץ ישראל ולפעול למענה זה לעיתים נראה דבר ענק ובלתי מציאותי,
מה נראה לנו בכלל שנצליח?? אך אם לכך נבראת- אומר מרדכי, זה התפקיד שלך, וזה מתאים במיוחד בשבילך!!
אל תפספסי את זה, תתרוממי מכל התירוצים.
ואסתר שמבינה זאת, קמה ובאה לפני המלך ובעצם בכוח שליחותה מצילה את העם כולו.
כך גם אנו. לא סתם נבראנו בדור הזה, דור גאולת הארץ.
"מי יודע אם לא לעת הזו הגעת למלכות?!" שואל מרדכי את אסתר המלכה….
זאת אומרת, שלקב"ה יש את התכנונים שלו בכל מקרה.
הוא ידאג שמישהו יעשה את זה. אבל לנו יש את הבחירה להיות שותפים או לא!
יש לנו אופציה לבחור שהגאולה תהיה על ידנו!!!
יש לנו את כל האופציה לקחת חלק בגאולה של עם ישראל!!!!
יש לנו אפשרות להיכתב בספרי ההסטוריה! התוכנית של הקב"ה בעולם תתקיים, יש מטרה ויש תוכנית. השאלה היא כמה אנו נהיה שותפים לה.
-
המדריך יספר סיפור בדרמטיות:
בואו ניזכר שניה במחתרות, בלוחמי הגטאות, בפלמ"ח..
תכלס.. יש אנשים מהם (אומנם מעטים) שעדיין חיים היום.
לפעמים אנו בטוחים, שבטח כולם מהתקופה שלהם הם אנשים שפיצים על, אנשים אידיאליסטיים…
אנשים שעשו דברים גדולים בחיים שלהם…אנשים שהיה להם על מה להילחם. לא כמונו, דור הפייסבוק וכו'…….
באתי לשאול את סבא שלי יום אחד, שגם הוא היה חי באותה תקופה בארץ ישראל..
שאלתי אותו: סבא, מה אתה עשית באותה תקופה של כל המחתרות?? במה לחמת??? כמה גשרים פוצצת?? במה תרמת למדינת ישראל?? וכו'.
והוא ענה לי, בעודו קורא עיתון: "אני? אני לא האמנתי שמשהו בכלל יצליח..
ישבתי בבית ומדי פעם הקשבתי לחדשות… תמיד חשבתי לעצמי שזה סתם בזבוז זמן, והלא, מה הסיכוי שזה יצליח????
הרי אנחנו נערים בני 15… נו באמת….
אך היום- ממרום שנותיי, אם הייתי יודע שלכל המעשים הללו היתה חשיבות כה רבה בהקמתה של מדינת ישראל כולה,
אם היתי יודע שהאנשים הללו= אותם נערים בני גילי שנלחמו בבריטים וכו' יכתבו בספרי ההסטוריה וילמדו עליהם בבגרויות..
נראה לך שהייתי יושב בטל?? היום אני מצטער על כך שהיתה לי את כל האופציה לעשות משהו משמעותי למען המדינה שלי.. אך בחרתי בדרך השניה…
ותכלס…
זה לא רחוק מאיתנו! לעיתים אנו בטוחים שמה, בדור שלנו- אין כבר מה לעשות…
ארץ ישראל מיושבת כולה, יש לנו כבר מדינה חזקה, צבא גדול, וכו'.
הכל בעצם מתקיים על מי מנוחות…. אין לנו בכלל מה לעשות בדור הזה לגבי ארץ ישראל…
מדי פעם שומעים חדשות וכו' אך בסך הכל המצב סבבה…
וגם אם יש מה לעשות- ברור שזה לא צריך להיות אנחנו.. אנו הרי צעירים, חסרי יכולות וכו'….
שהאנשים הגדולים יטפלו בזה כבר…
אך חבר'ה……
זה לא כך!!
אנו לא שונים הרבה מהם.
אף אחד מאותם אנשים לא חלם שילמדו עליו בבגרויות והוא יכתב כחלק מספרי ההסטוריה.
אף אחד לא חשב שהוא עושה מעשה יותר מדי גדול… אך הנה, בזכות אותם אנשים אנו חיים פה היום ב"ה במדינה חזקה ומתקדמת….
אך גם היום!
"והארץ נשארה הרבה הרבה לירשתה"!
(נציין שכל הירידה הרוחנית של עם ישראל בספר שופטים נובעת מאי כיבוש הארץ= פרק א').
גם בדור שלנו, ובמיוחד עתה, חלקים רבים מארץ ישראל כלל לא בידינו.
ודווקא בדור הזה- יש הכי הרבה התנגדות לארץ ישראל!
וכן! יש לנו אפשרות לעשות מעשה!!!
הבחירה היא בידנו האם להיות כמו אותו סבא, שלא האמין שמשהו יצליח ולכן ישב בביתו ולא עשה דבר…
כשנערים בגיל שלו- הצילו נפשות ממש ועשו דברים שנכתבו בספרי ההסטוריה וכו', או לבחור להיות מהחלק השני… המשפיע.
זה בידיים שלנו.
יש משמעות לכל מעשה. אסור שאדם יפטור את עצמו בטענה שהוא לא יכול לתקן את העולם.
אתה יכול להקים גבעה- תקים. אתה יכול לחלק סטיקרים- תחלק. מה שאתה יכול תקדם אבל אל תגיד אני לא יכול הכל אז אני לא עושה כלום.
ככל שנתאמץ יותר, ככל שנקדם יותר את המציאות לפי רצון ה', כך יחסכו לנו יותר צרות וקשיים.
לקו הסופי נגיע – "גאולה שלישית אין לה הפסק". השאלה היא האם בעיתה או באחישנה.
האם נהיה חלק ממנה?
להרחבה:
"הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה". ישעיה ס', כב'
מדרש חזל על הפסוק: כולנו מכירים את הנושא "בעיתה – אחישנה" ובכל זאת, תזכורת קצרה:
חז"ל דורשים על הפסוק הזה (סנהדרין צ"ח) : "זכו – אחישנה – בענני שמיא. לא זכו – בעיתה – עני ורוכב על חמור".
ז"א שיש שתי צורות אפשריות לגאולה:
"גאולת אחישנה": כשאנחנו, עם ישראל נהיה ראויים לכך- הקב"ה יגאל אותנו באותו רגע ע"י ניסים גדולים, אותות ומופתים.
אבל מה יקרה אם חס וחלילה לעולם לא נהיה ראויים? מבטיח לנו הקב"ה את "גאולת בעיתה".
לגאולה יש מועד סופי ("דד ליין" בלעז) ואם ח"ו לא נחזור בתשובה לפני כן – הקב"ה יגאל אותנו בכל מקרה. אבל גאולה זו תהיה בסימן "עני ורוכב על חמור".
ז"א בעוני, צער וייסורים, חלילה.
· ניתן לעשות הצגה על המשל הבא שמביא החפץ חיים:
משל לילדה שחזרה מהשוק עם קניות ושודד הפיל לה את השקיות עם הדברים והתחיל לגנוב לה דברים.
כשהיא רואה את זה היא מתחילה לצעוק, אך לא עושה דבר מעשי מלבד זה.
אומר לה אדם שראה את המעשה: מדוע את צועקת? תנסי גם את לחטוף כמה שתוכלי, כל דבר שתצליחי- מעתה יהיה שלך.
ובכן, כך בכל דבר בחיים ובמיוחד בכל מה שקשור למצוות יישוב ארץ ישראל שיש לה הרבה עיכובים.
במקום לשבת ולא לעשות כלום צריך לחטוף ולעשות כמה שאפשר!
ויש בכוחנו להמתיק את חבלי הגאולה ככל שנעשה יותר כך הקב"ה יצטרך לתת לנו פחות מכות לכוון אותנו לדרך.
הסוד להמתקת הגאולה מצוי בתחילת הפסוק: "הקטון יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום".
כל חלק שנעשה אנחנו – הקב"ה ישלים משלו לאלף(!) כל מעשה קטן וצעיר מצידנו יכול להפוך לעצום ורב.
מצידנו דרושה בעיקר – השתדלות.
שלב מעשי:
ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לקרב את הגאולה ולעזור לארץ ישראל?
אנחנו פה- כי יש לנו עוד מה לעשות!!
יש לנו בידיים אפשרות למשהו ענק! להיות שותפים בגאולת הארץ כולה!
להרים את עתידה של מדינת ישראל ולקבוע את אופייה. וזה תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו!
(וכמו שאמרנו קודם גם האנשים במחתרות היו חברה צעירים בני 13-15… אם הם יכולים, גם אנחנו יכולים!!)
אם היינו מכירים בכוחות שלנו ולמה הדור הזה מסוגל, היינו עושים הרבה יותר. זה הזמן!
אז מה אנו יכולים לעשות לצורך כך? (שאלה לדיון)
-
להרבות חיבתה ואהבתה של הארץ, לדבר עליה דברים טובים ואפילו לחשוב מחשבות טובות!! אין משהו קטן מדי. וכמובן עשיה- מטיפוח הגינה בבית ועד חלוקת סטיקרים, צעדה, הסברה ועוד..
-
לימוד קבוע בנושא ארץ ישראל (להציע שמות של ספרים ומאמרים)
-
לארגן גינה בסניף, לארגן מבצע נטיעות בכל השכונה
-
לארגן עזרה ועידוד ליישוב חדש
-
להפעיל דוכנים של חיבת הארץ ברחובות
-
לא לעזוב את הדברים בשקט
-
תחרות "שבוע ארץ ישראל".
מדריך יקר.
הייתי רוצה להעביר לך את העצמה והכוחות של הדברים,
הייתי רוצה לצעוק אליך את גודל השעה וגודל השינוי שאתה יכול לחולל,
הייתי רוצה להשמיע לך את זעקתה של ארץ ישראל!