מבוא למדריכה:
בפעולה הקודמת ראינו שאנחנו חלק מתנועה גדולה שיש לה סניפים בכל הארץ, הבנו את הכוח שיש לנו יחד, ואת הצורך במטרה משותפת כדי לנצל את הכוח הזה לטובה. בפעולה זו נכיר לחניכות את סמל התנועה על מרכיביו השונים, וכן את ההמנון והתוכן שבו, מתוך הבנה שהסמל וההמנון מלמדים אותנו מה המטרות המרכזיות של תנועתנו, ולכן חשוב לנו להבין מה הם אומרים.
שלב א: היכרות עם הסמל ומשמעותו
חידות בציורים – נראה לחניכות סמלים של כל מיני ארגונים ומקומות, ונשאל אותן מי לדעתן הארגון שעומד מאחורי הסמל. (נספח מס' 1).
הסמל האחרון שנראה להן יהיה סמל התנועה. (נספח מס' 2).
נשאל את החניכות: כפי שאפשר מיד לזהות סמליל (לוגו) מסוים כמתאים לחנות נעליים, כך סמל התנועה שלנו צריך לאפיין את התנועה ואת ייעודה. מה לדעתכן מספר הסמל של התנועה שלנו על התנועה?
נסביר לחניכות את משמעות הסמל (אפשר להיעזר בהסברים בנספח מס' 2).
אנחנו בתנועת אריאל רוצות להיות שותפות בגאולה של עם ישראל. בסמל רואים את היסודות החשובים בגאולה: עם־ישראל – עם שיש לו תפקיד חשוב – היושב בארץ־ישראל וחי לאורה של תורת־ישראל.
(התורה מיוצגת בצורת לוחות הברית, בתוכם הדגל – סמל לעם־ישראל וארץ־ישראל מיוצגת באמצעות שרטוט מפת הארץ.)
מתחת לסמל כתוב השם של התנועה שלנו – אריאל. מה המשמעות של השם? בית מקדש. כמובן שבמרכז, בלב, אנו מצפים לבניינו.
תחת שרטוט הסמל ושמה של התנועה, רשומה סיסמת התנועה, "תורת חיים בעוז", שעליה נלמד בהמשך…
נזכיר לחניכות – בשבוע שעבר ראינו שאנחנו חלק מתנועה גדולה, והבנו שכדי שנצליח להשתמש בכוח שלנו יחד צריך שתהיה לנו מטרה משותפת. הסמל וההמנון מבטאים את מה שאנחנו רוצים יחד כתנועה, ולכן חשוב לנו להבין מה הם אומרים.
שלב ב: היכרות עם ההמנון והקשר שלו לסמל
נחלק את החניכות לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל בית של ההמנון, תחשוב מה הנושא של הבית ולאיזה חלק של הסמל הבית הזה קשור. לאחר מכן נחלק את ההמנון כולו לכל הבנות (נספח מס' 3).
כעת כל קבוצה בתורה תשתף איזה בית היא קיבלה ומה המסקנה שהגיעה אליה – לאיזה חלק הבית הזה קשור ולמה. (כדאי לספר לחניכות שאת המנון התנועה כתב הרב קוק, כשיר בפני עצמו שאחר כך הותאם כהמנון לתנועה.)
לסיום חלק זה, נערוך מפקד שבטי חגיגי. נעמוד בצורת חי"ת סביב הסמל שעל הרצפה, עם ההמנון המודפס, ונשיר אותו יחד. (זה הזמן גם להסביר כל מיני דברים שיש במפקד הסניפי ושאתן רוצות לתווך אותם לחניכות באופן מיוחד, כמו שירת מורל שבטי וכו'…)
שלב ג: שתי רגליים לתנועה
נשחק "פיצה פלאפל". במשחק זה יש סדרה של שאלות בחירה קצרות (נספח מס' 4), והנשאלת צריכה לענות מה הייתה בוחרת (לדוגמה: פיצה או פלאפל? – פיצה). נפנה כל שאלה לכל החניכות בזו אחר זו לפי הסדר… בסוף נגיע לשאלה: ללמוד או לעשות? נשאל את החניכות – מה לדעתכן חשוב יותר?
נסביר וכך גם נסכם את הפעולה – כמובן ששני הדברים חשובים. בתנועה שלנו יש מקום גם ללימוד וגם לעשייה, היא עומדת על שתי הרגליים הללו גם יחד. אבל בחבריא א' בעיקר לומדים, ובחבריא ב' יש יותר עשייה. כי אדם צריך קודם כול להתמלא ורק אז הוא יכול לתת… כמובן שתמיד צריך גם לתת וגם להתמלא, אבל באופן כללי – ככול שגדלים יותר כך נותנים יותר. כמו אימא – כשהייתה ילדה היא קיבלה הרבה, ורק אחר שגדלה והפכה לאם, הגיעה למצב שבו היא יותר נותנת. היא לא מפסיקה לגדול ולקבל, אבל העיקר בחייה הוא הנתינה… כך גם אנחנו כעת – כרגע אנו לומדות את כל ערכי התנועה שראינו היום, מהי תורה, מה זה אומר להיות חלק מעם גדול, מארץ־ישראל, מבית המקדש… ולאט־לאט נגיע גם למעשים ולפעולות למען כל אלה. הלימוד בפני עצמו הוא חשוב ויקר מאוד לעם־ישראל!
צ'ופר
אפשר להוסיף למחזיק המפתחות חלק שבו הסמל של התנועה.