נווה-נחלה (ו-ח) – עמוד 106

בכי על החורבן

סיפור על האבל של עמ"י על חורבן בית המקדש שהיה לפני כמעט אלפיים שנה..

סיפור על נפוליאון שרואה אנשים שבוכים על חורבן בית המקדש

סיפור על הרצון להיות מישהו אחר, ולא אני בעצמי.

הטיפות הקטנות של הגשם, הן אלה שיכולות להצמיח חיים מהאדמה.

רק כאשר אני נשאר אני, אתה יכול להיות אתה.

משל על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל

מקור על הצורך ביישוב הארץ בתקופה שלנו.

"אֲנִי הַיּוֹם בֶּן 27, וְעַד הַיּוֹם אַף אֶחָד, אַף אֶחָד! לֹא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי בֶּן אָדָם טוֹב"- מה כמה מילים טובות יכולות לעשות…

החפץ חיים העדיף לרדת מהעגלה, ולא לשמוע את הלשון הרע והרכילות של הסוחרים.

סיפור על חברים מהגן, שגרו אחד מעל השני בבניין, ולא נפגשו 5 שנים…