אין זה סתם שיר (פעולה)

פתיחה:

המנון התנועה אינו סתם שיר. שיר האמונה נבחר להיות המנון התנועה משום שהוא מתאר את הערכים שאנו מאמינים בהם, את המטרות

שאנו שואפים להגשים ואת החיים המלאים והשלמים של עם ישראל בארצו שלהופעתם אנו מייחלים .

בפעולה זו נכיר את ההמנון ונסביר לחניכות את מילותיו. דרך הכרת ההמנון תכרנה החניכות את עמודי התווך של משנת התנועה.

 

הערה חשובה: הפעולה ארוכה ודורשת עזרים מרובים. כדאי ואפילו רצוי לפצל אותה לשתיים. כך גם יקל על החניכות להפנים את מכלול הערכים המופיעים בהמנון.

 

 

מטרות הפעולה:

• החניכות יכירו את ההמנון
• החניכות יבינו את תוכן ההמנון
• החניכות יבינו שההמנון עוסק בערכים שלנו

 

עזרים:

• בתי ההמנון מודפסים בגדול (למשל: כל בית על דףA4 )
• מפת העולם(אפשר להביא אטלס)
• חוטים
• קיסמים
• חומש שמות
• משחק בנייה או פאזל של בית המקדש
• כרטיסים למשחק הזיכרון

 

 

מהלך הפעולה:

המדריך יכין מראש את בתי ההמנון מודפסים בגדול. ויתלה את הבתים הפוכים על קיר הסניף.

נסביר: בפעולה זו נכיר את ההמנון שלנו, של תנועת אריאל. את ההמנון הזה לא בחרו סתם. ההמנון מדבר על מה שאנחנו מאמינים בו.

כדי להכיר כל בית החניכות תבצענה משימה. לאחר שתסיימנה לבצע את המשימה נהפוך את הבית המתאים ונסביר את מילותיו.

 

בית ראשון – אנו מאמינים שעם ישראל שב לארצו ולימי תפארתו – ממלכת דוד

בית שני – בארץ ישראל נקים ממלכת כוהנים וגוי קדוש – אור לגויים.

בית שלישי – בבית המקדש – נעבוד את ה’ בשמחה. זו המטרה של תהליך שיבת ציון.

בית רביעי – בארץ ישראל נוכל לחיות חיי תורה שלמים.

 

 

שלב א’- בית ראשון

נפרוש על הרצפה את מפת העולם. כל חניכה בתורה תספר מהיכן עלו סביה לארץ.

לאחר כל ארץ שתוזכר, אפשר לערוך תחרות מי מוצאת אותה ראשונה במפת העולם. לאחר שנמצאה הארץ

נכבד את החניכה המוצאת או את החניכה שהעלתה את שם הארץ, למתוח חוט מאותה ארץ לארץ ישראל.

אם מספר החניכות גדול למדי או שסביר להניח שמספר קטן של ארצות יחזור על עצמו, המדריכה

תקריא שמות מאכלים: פיצה, ג’חנון, שניצל, קניידלך, ספינג’, אינג’רה, קובה, גפילטע-פיש.

החניכות תצטרכנה לנחש מאלו ארצות הגיעו המאכלים האלו ארצה.

 

בסיום המשחק נגלה את הבית הראשון נקרא ונסביר את מילותיו:

בלבו של עם ישראל תמיד שכנה האמונה שהוא ישוב לארץ ישראל ויקים בה ממלכה עצמאית כמו בימי דוד המלך שהקים את ממלכת

ישראל בתפארתה. כשהרב קוק כתב את השיר, עם ישראל רק התחיל לחזור לארץ ישראל. היום כבר כמעט רוב עם ישראל בארצו ויש לנו

מדינה עצמאית. עדיין לא הגענו לתפארת ימי דוד ושלמה, אבל אנו קרובים לכך יותר מאשר בימיו.

בתנועת אריאל אנו מאמינים שכל עם ישראל צריך לשוב לכל ארץ ישראל – כל היהודים צריכים לעלות לארץ ולגור בארץ ישראל בכל מקום.

 

 

שלב ב’- בית שני

נבקש מהחניכות למצוא את פסוק ו’ בספר שמות י”ט. לאחר שתמצאנה את הפסוק נאמר להן ליצור את המלים של חציו הראשון מקיסמים.

כשהחניכות תסיימנה נגלה את הבית השני נקרא ונסביר:

ה’ בחר בעם ישראל מכל העמים ונתן להם את התורה לא בשביל להיות עם רגיל כמו למשל הצרפתים בצרפת או האנגלים באנגליה. ה’ בחר

בנו בשביל להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש – עם שחי חיי קדושה. זה הגורל שה’ ייעד עבורנו. בשביל זה ה’ בחר באברהם אבינו – אב המון

קנה, כדי שיצא ממנו עם קדוש. בגלות כשהיינו מפוזרים כל אחד היה יכול להיות קדוש לעצמו, אבל בארץ ישראל אנו רוצים להקים ממלכת

קודש, שהצבא יהיה קדוש, שבתי המשפט יהיו קדושים, שמנהיגי המדינה יהיו אנשים קדושים. אלו החיים שאותם עם ישראל צריך לחיות

בארץ ישראל – חיי קודש.

בתנועת אריאל אנו שואפים להוסיף קדושה במדינת ישראל, בחיים של עם ישראל בארץ ישראל כדי להגיע לכך שנהיה ממלכת כוהנים וגוי

קדוש.

 

 

שלב ג’- בית שלישי

ניתן לחניכות לבנות דגם של בית המקדש ממשחק בנייה (לגו, קליקס)

אם קשה לארגן את חלקי המשחק או שרוצים שהפעולה לא תהיה ארוכה מידי, אפשר להביא פאזל של בית המקדש. אפשר להביא פאזל

מוכן או להכין פאזל לבד.

כשדגם בית המקדש יהיה בנוי נגלה את הבית השלישי ונסביר את מילותיו:

בארץ ישראל נעבוד את ה’ בשמחה. בגלות היה קשה לעם ישראל לעבוד את ה’ בשמחה גם כי סבלנו

מהגויים, אבל גם כי חסַר לנו המקום של עבודת ה’. היכן נעבוד את ה’ בשמחה? בבית המקדש אליו עולים לרגל שלוש פעמים בשנה.

בתנועת אריאל אנו רוצים לקרב את בניין בית המקדש. גם השם שלנו אריאל הוא אחד משמותיו של בית המקדש.

 

 

שלב ד’- בית רביעי

ניתן לחניכות לשחק במשחק הזיכרון הבא. נסביר שבמשחק זה בשונה ממשחק הזיכרון הרגיל זוג כרטיסים אינו מורכב משני כרטיסים זהים.

כל זוג מורכב ממצב בחיים וממצווה המתאימה לו.

(המשחק נמצא בנספח)

בסיום המשחק נגלה את הבית הרביעי ונסביר:

התורה שקבלנו מפי עליון – מפי ה’, היא תורת חיים. היא מתאימה לחיים שלנו ויש לה מה לומר לגבי כל מצב בחיים. התורה בשבילנו היא לא

עול. אנו אוהבים אותה, היא בשבילנו נחלה – משהו ששייך רק לנו ומתנה (שאותה קבלנו בהר סיני).

את ההמנון שלנו שנקרא גם “שיר האמונה “ כתב הרב קוק . הרב קוק הוא מורה הדרך שלנו ולאורו אנו הולכים. בתי השיר מדברים על היסודות שהתנועה שלנו מאמינה בהם. כאשר אנו שרים את ההמנון מדי שבת, גם אם אנו לא לגמרי מבינים את המילים אנו אומרים לעצמנו שאנו מאמינים בהתגשמות האמונה עליה מדבר השיר ורוצים לפעול לקירובה.