פרח לב הזהב

לפני מאות שנים
שסבא וסבתא רבא היו עוד קטנים
באמצע אירופה הלבנה משלג רך
קרה סיפור יפה כל כך:
בבקתת עץ קטנה ולא מחוממת
גרו פיליפ ואמו המצוננת
פיליפ היה נער צעיר ויפה תואר
חזק בגופו, אוהב את אימו ותמיד מביא את הדואר

יום אחד לאימו הוחמר המצב
והיא נפלה למשכב
פיליפ יצא בריצה
להזעיק רופא שיתן עצה
מה עושים ואיך להתגבר
ואיך לשמור שהמצב לא יתדרדר
הרופא המכובד הגיע במרכבתו החדשה
והחנה אותה ליד בקתת העץ העבשה

בתחילה שראה את האם החולה רק הימהם בגרונו בערך כך זה נשמע

"אה אהממ אהממ אהה! ואז פתח את פיו ומסר את הבשורה:
לצערי המחלה ממש מסוכנת
זאת לא שפעת אלא מחלה אחרת
וכדי שאמא של פיליפ לא תמות כמו אביו הצייד
יש רק דבר אחד שניתן לעשות ומייד

 מעבר ליער האפל, אחרי הנהר,
אם ממשיכים ישר
ופונים במקום
חוצים את הגשר שמעל התהום
מגיעים אל ההר הגבוה מאד, בפסגתו צומח הפרח הנדיר
שלא ניתן להשיג בעיר
הפרח שיבריא את אימו החולה
הפרח המפורסם שאיש לא ראה
פרח לב הזהב.

 ללא היסוס אחד או שניים
לקח פיליפ זוג נעליים ומים
לחם וגבינה צהובה – ויצא.
הוא הלך יום וחצי בדרכים עד שמצא עצמו מול היער האפל
ולא ידע איך יצליח לעוברו בלי להפוך טרף לאריה שפל.

 לפתע משום מקום הגיח עורב קטן וחמדן ואמר: ילד חביב,
אראה לך כיצד לעבור את היער מסביב
אבל בתנאי שתיתן לי את הגבינה הצהובה שלך.
לפיליפ לא היתה ברירה, העורב הראה לו איך לעבור
והגבינה נשארה מאחור

אחרי היער הגיע לנהר הרחב
שוב לא ידע איך יחצה בלי לטבוע
כי עוד לא המציאו את סירת המנוע
פנה אליו ברבור מגונדר
"הי, אתה רוצה לחצות את הנהר?"
"כן" השיב פיליפ, "אני מאד ממהר,
צריך להגיע אל הצד האחר"
"אין בעיה" השיב הברבור שהיה סוחר ממולח,
תן לי את נעליך, כבר אחשוב מה לעשות איתם אח"כ.
הברבור העביר את פיליפ על גבו.
אח"כ מכר את הנעליים
וקיבל תמורתם מליון קוב מים.

הנער המשיך לצעוד יחף
וזה לא היה כיף.
כעבור שלושה ימים נגמר השביל הרגיל התחיל גשר. בפתחו עמד גמד
עם פרצוף לא נחמד.
פיליפ אמר "סליחה אדוני, אפשר לעבור?" והגמד ענה: "חוצפן שכמוך, צריך לשלם!
תן לי את המים וגם את הלחם!" 
פיליפ התלבט מה לעשות
אם יתן, מה יהיה לו לשתות?
אולם נזכר באימו החולה
ומיהר להגיש את התיק שנשא.
בצעדים זריזים עבר את הגשר
והתחיל לטפס על ההר שמעבר.
טיפס והזיע, התאמץ, התנשף
עד שלפסגה הגיע ממש עייף.

 ואז, מתחת לסלע ליד הרקפת
צמח לו הפרח, זה, ולא אחרת.
פרח לב הזהב הנפלא
שיבריא את אמא החולה.
פיליפ קטף, אבל לא את הרקפת
כי היא פרח מוגן, ולא בר
שרק אותו לקטוף מותר.

 עם הפרח בידו הסתובב ורץ,
עבר את הגשר, חצה את הנהר, עקף את היער האפל מסביב.
הגיע לבקתה – ולמיטת האם ניגש
ומיד כשהריח את הפרח חלף לו החשש.
חיוך נמתח על פני האם,

במהרה בימינו הסיפור הסתיים.
האם הבריאה חיש מהר,
על כך רצינו לספר.
רק בגלל שאותה אהב,
הצליח למצוא את פרח לב הזהב.