יש אנשים ששואלים למה הנשים מנקות את כל האבק של הבית ביחד עם החמץ? למה הן זורקות מהבית את כל החפצים המיותרים ביחד עם ניקיון החמץ, וכי אי אפשר לעשות זאת בזמן אחר? למה דווקא עכשיו, הרי "אבק זה לא חמץ"?
ובאמת, אבק הוא לא חמץ. וגם חמץ היה צריך להיות בטל בשישים כמו כל דבר אחר. אבל אנו נזהרים במשהו חמץ ומבערים אותו מביתנו, מה שאנחנו לא עושים לכל איסור אחר. למה? כי אנחנו יודעים שחמץ הוא מעין היצר הרע.
צריך להסביר לכל השואלים כי כשמנקים את הבית מחמץ – מטהרים את הבית מכל הדברים המיותרים, הרעים והמזיקים. גם מהדברים הרוחניים וגם מהדברים הגשמיים. אנו טורחים כדי שהבית יהיה קדוש, נקי וזך לקראת הפסח. גם הגברים שלרוב טורחים פחות מהנשים בעניין יקר וחשוב זה, צריכים אחרי העזרה לנשים ללמוד מהן מוסר.
לנקות את הלב. לנקות את הנשמה. להכין את עצמם בטהרה ובקדושה לקראת חג הפסח.
לא לחינם אנו אומרים בליל הסדר "קדש ורחץ" לפני תחילת הסדר, ללמד כי בשביל גאולה צריך לרחוץ את הבית ולקדש אותו כמו שאנו עושים עם הגוף. גם נוטלים ידיים וגם מרוממים אותם. גם מנקים את הבית וגם מטהרים אותו. "לכלוך" הוא לא טומאה, אבל "נקיות" היא חלק מהטהרה.
בגמרא (שבת מ"ט) מסופר על אלישע בעל כנפיים שטהרת הגוף שלו השפיעה על טהרת הנשמה שלו.
אומר שם רבי ינאי: "תפילין צריכין גוף נקי, כאלישע בעל כנפים".
ומסבירה הגמרא שצריך לנקות את הגוף מבפנים בגלל הקדושה של התפילין.
אחר כך הגמרא מסבירה שאלישע בעל כנפיים היה גם איש נקי וגם איש קדוש, בעל מופת ובעל מסירות נפש על מצוות תפילין.
כל זאת ללמד כי הנקיות של הגוף משפיעה על הנקיות של הנשמה.
מעין זה מצינו בגמרא (שבת כה) שכותבת כי חשוב לרחוץ את הגוף בחמין בערב שבת . "אמר רב יהודה, אמר רב, כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אילעאי, ערב שבת מביאין לו עריבה מלאה חמין, ורוחץ פניו, ידיו ורגליו, ומתעטף ויושב בסדינין המצויצין, ודומה למלאך ד' צבאות". ובגמרא (נדרים מט) מסופר שהנוכריים היו שואלים למה נראות פניו של רבי יהודה כל כך מאירות.
ומסבירה הגמרא שהיה מקפיד רבי יהודה על טהרת הגוף שלו, שלא יהיה צריך לנקביו. ושהיה בעל חכמה ו"חכמת אדם תאיר פניו".
כך גם בטהרת הבית ובניקיונו. אנו מנקים את הרצפה והארונות ומכוונים על ניקוי המחשבות הרעות, היצרים הרעים. ניקוי מטומאה ומקלקולים שונים. מנקים את הבית מחמץ, ומבטלים אותו מהלב, מהנפש ומהנשמה.
לכן טוב לכוון לפני הניקיונות ו/או לומר: "הריני מנקה את הבית ומכוונת בזה לקים מצות עשה מן התורה להשבית שאור וחמץ. ואתה האל הגדול הגבור והנורא, תעזרני לנקות את מחשבותי. לנקות את מעשי. לטהר את ביתי. שלא יכנס בבית הזה היצר הרע והמחלוקת. שתשפיע על הבית הזה שפע של טהרה וקדושה. אמן כן יהי רצון".
